תודה על התשובה, אבל יתכן שהשאלה לא הובנה, אני אנסה לחדד: לא מדובר על ספק. מדובר שהיתה החלטה ברורה ומוחלטת שלא לאכול יותר מהמאכל הראשון, ואחר כך התחרט. השאלה האם בזכות זה שהברכה עדיין בתוקף ביחס למאכל השני, אפשר לאכול מהראשון ללא ברכה או שלא.
תודה על התשובה, אבל יתכן שהשאלה לא הובנה, אני אנסה לחדד: לא מדובר על ספק. מדובר שהיתה החלטה ברורה ומוחלטת שלא לאכול יותר מהמאכל הראשון, ואחר כך התחרט. השאלה האם בזכות זה שהברכה עדיין בתוקף ביחס למאכל השני, אפשר לאכול מהראשון ללא ברכה או שלא.
השאלה הובנה. כתבתי את הכלל של היסח הדעת, אם היה כלל נוסף הייתי מזכירו. במילים אחרות- הפוסקים נתנו כללים בדין היסח הדעת, ואיני מכיר יוצא מן הכלל המתאים לשאלך (חיפשתי קצת לכבודך בפעם הקודמת), ממילא במצב שהצגת נחשב היסח הדעת ויש לברך.