שלום הרב בפניה"ל שב"א פ"א סט"ו נכתב " ואין מצווה לגמול עמהם חסד כפי שמחויבים כלפי כל אחד מישראל". את משפט זה אפשר להבין בשתי דרכים: שאין מצווה כלל לגמול עמהם חסד או שיש מצווה לגמול עמהם חסד, אך פחות משאר ישראל. מהי כוונת המשפט? בנוסף, פתחתי את המקור באה"ח, שם נכתב ש"אין לגמול עמו חסד". איך זה מסתדר עם הפניה"ל, שם נכתב רק שאין מצווה, ולא נכתב איסור? תודה רבה
