שלום הרב מאור קיים, לאחרונה עלתה בי שאלה אמונית ואני לא מצליחה למצוא לה תשובה שתניח את דעתי. יש מן הנחת יסוד כזאת באמונה שלנו שה' הוא יודע כל ואפילו יודע את העתיד, אך למען האמת יש כמה מקרים בתורה שבהם יותר הגיוני אילו ה' לא יודע כל, הדוגמאות שלדעתי זה מוצג בצורה הכי ברורה בהן הם בחטא עץ הדעת (איכה?) וברצח הבל (אי הבל אחיך) אך כל הפרשנים מתייחסים לזה כמשל, או הזדמנות לאדם לפעול בעצמו ולתקן את מעשיו. האם יש בתורה ביסוס לכך שה' הוא יודע כל ועתיד או שזו יכולת שאנחנו סיגלנו לה', ואם כן למה? ואשמח לדעת מאיזו תקופה באות הנחות היסוד האלה? מכיוון שנראה שאלו כבר הנחות שטבועות באמונתו של רש"י, האם גם האמוראים חשבו כך? והאם זה כל כך מופרך שכפי שאנו נוצרנו בדמות אלוהים, וישנן תכונות אלוהיות שצילן מובע אצלינו בני האדם, שגם העולם נוצר בהתאם ליכולותיו של ה', ואולי אנו חווים רק צל צילו של יכולותיו, אבל שהוא מוגבל בדרך כל שהיא על ידי הזמן או הידע, ויצר את העולם כך בכוונה שמגבלותיו יובעו? (אני יודעת שמגבלה זו מילה קשה אך לא הצלחתי למצוא מילה מתאימה יותר)
