שלום הרב, לאחרונה מתעיינת מאוד בהלכות כיבוד הורים. אני בת למשפחה של שתי אימהות ( מהקהילה הלהטבית) ורוצה לדעת מה היחס הנכון והטוב מבחינה הלכתית אל בת הזוג של אמא שלי שיש לציין שגידלה אותי מאז ומתמיד. אני מרגישה שהיחס כמו להורה מאמץ הוא לא מתאים במקרה זה. זאת לא סיטואציה של מעשה 'חסד' עם יתום, אלא בחירה מכוונת ויצירת מציאות. אציין שאני חשה באופן טבעי יחס שונה לאימי הביולוגית לעומת בת הזוג שלה, האמא הלא ביולוגית. אף יש בי קושי להיות מחויבת לקיים מולה מערכת גומלין כאל אמא ביולוגית. וכן חוסר ההכרה החברתית תרבותית בחוסר שלי וכן חוסר ההכרה בזה בדו שיח שלי מול האמהות שלי מעצים את הקושי בלהיות מחויבת להתנהג אליה הלכתית כאל אמא. וכן אין כאן התייחסות לאמת, משמע לחוסר מהותי באב, היות וישנה אמירה תרבותית שאין חוסר אלא יש שתי אימהות. יחד עם זאתהיא גדלה אותי כמיטב יכולתה מינקות ויש בי הכרה בטוב זה אך.הדבר לא עולה בי כיחס להורים מדין כיבוד הורים. כמו כן במידה ויש להתייחס אליה מדין בת זוג של אמי מה גדר הכבוד לפי זה.
