דין זה מבואר בפניני הלכה כשרות פרק ל. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את הדברים הלכה למעשה כפי שהם מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה:
איסור חלב נוכרים
ד. אסרו חכמים לישראל חלב שחלבו גוי, שמא עירב בחלב הטהור חלב טמא. ואפילו עשה ישראל מהחלב גבינה, והרי רק חלב טהור יכול להתגבן – הגבינה אסורה, שמא חלב טמא נותר כלחלוחית בגומות הגבינה וחריציה. אמנם כאשר ישראל מפקח על הגוי בשעת החליבה שלא יערב חלב טמא – החלב כשר. ואין צריך שיראה את כל החליבה, אלא די שהגוי ידע שבכל רגע יכול הישראל להיכנס ולראותו, או לראותו בעזרת מצלמות שמותקנות במקום.
ה. כאשר אין שום חשש שהגוי יערב חלב טמא בטהור, החלב כשר אף בלא פיקוח ישראל. לכן חלב נוכרי של חברות אמינות ומפוקחות במדינות מתוקנות שבהן אסור לערב חלב אחר בחלב הפרה – החלב כשר. בפועל גופי הכשרות בארץ ישראל מהדרים שלא לצרוך חלב נוכרי שלא היה עליו פיקוח ישיר של ישראל, אלא רק אבקת חלב נוכרי, מפני שיש לגביה טעם נוסף להקל. ובכשרות מהדרין חוששים לדעות המחמירות, ומקפידים שיהיה על החליבה פיקוח של ישראל, ומקפידים לא לקחת חלב מפרות שעברו ניתוחים שיש אומרים שמטריפים את הבהמה, ומקפידים לקחת חלב רק ממחלבות שומרות שבת (להלן, ט).
איסור גבינת גויים
ו. בנוסף לאיסור חלב נוכרים, אסרו חכמים גם את גבינתם, שמא העמידו אותה על ידי עור קיבה של נבילה (עי' בפרק לד, טז. גבינה שהועמדה בעור קיבת בהמה כשרה, בדיעבד בטלה בשישים). לדעת רוב הפוסקים, כשם שפיקוח של ישראל מכשיר את החלב, כך הוא מכשיר את הגבינה. כמו כן, לדעת רבים אם החלב שממנו הוכנה הגבינה לא שייך לגוי, אלא לישראל ששכר את הגוי כפועל שיכין לו ממנו גבינה, כל זמן שברור שאין שום תערובת איסור בגבינה, הגבינה כשרה.
ז. איסור גבינת גויים כולל גם את כל סוגי
הגבינות הרכות, כדוגמת גבינה לבנה ויוגורט, אף שאופן הכנתם שונה מהעמדת גבינה קשה, ואין הדרך כלל לעשותם באיסור. אמנם הרוצים להקל רשאים, וכך נוהגים חלק מגופי הכשרות בחוץ לארץ.
ח. לגבי
חמאה הדין קל יותר, משום שכלל לא משתמשים בדבר אחר כדי להעמידה. לכן כל זמן שברור שאין בחמאה מרכיבים אסורים, היא מותרת. וכן נוהגים רוב גופי הכשרות. והמהדרים מדקדקים לקנות חמאה שישראל השגיח על מלאכת עשייתה.
