האם יש קדושה בשם 'בית אל' ואסור למוחקו?

מסכת סופרים

במסכת סופרים ה, יב, מובא ש"בית אל" הוא מסוג הביטויים שהם "שמות הנחלקין", כלומר זו לא מילה אחת, ביתאל, אלא שתיים (כמה וכמה מהפוסקים המובאים בהמשך יעשו שימוש בברייתא זו):

"אילו שמות הנחלקין: בית אל, בית און, באר שבע, צפנת פענח, פוטי פרע, בן אוני, ידיד יה, הללו יה, וחרה אף, וחרה אפי. ר' יוסי אומר: אין נחלקין. אבל הכל שוין שאין חולקין עמיאל, עמינדב, צוריאל, צורישדי".

הסוברים ש'בית אל' הוא חול

שערי ישועה בשם גינת ורדים

הברכ"י (שדבריו המלאים מובאים להלן) כתב שבשו"ת שערי ישועה (לרב ישועה שבאבו, חתנו של הרב יוסף הלוי נזיר בעל שו"ת מטה משה, ותלמידו של ה'גינת ורדים'), שער ט, ב, הביא את דברי רבו ה'גינת ורדים' ש"אין בתיבה זו של 'אל' ד'בית אל' שום קדושה, והראיה מהתרגום שתרגם בית אל ולא בית אלהא". ומהר"י זיין חיזק את דבריו. "והכי מסיק, דאין בה קדושה ומותר למוחקו":

"תיבת 'בית אל' אשר באה בס"ת… והרב המחבר מהר"י זיין שם סימן ב' הביא תשובת הרב מהר"א הלוי בעל גנת ורדים, שאין בתיבה זו של 'אל' ד'בית אל' שום קדושה, והראיה מהתרגום שתרגם בית אל ולא בית אלהא. והוא מהר"י זיין הביא ראיה לדבריו… הרי דאין בו קדושה.

והכי מסיק, דאין בה קדושה ומותר למוחקו…".

אליה זוטא

ב'אליה זוטא' קמב, ב, כתב שנשאל על ידי סופר אחד האם כשצריכים למחוק פסוקים בתחילת פרשת ויצא, אפשר לשנות את המילה 'אל' שבביטוי 'בית אל' למשמעות של 'אל' עם סגול, בתוך הפסוק: "אֶל בית אבי".

והשיב שזה מותר, כי "מי הגיד לך ד'בית אל' הוא מקודש? דשאלתי לכמה סופרים ואומרים שאין מקדשין אותו כלל. גם נראה לי דהתרגום מוכיח כן, דבכל מקום מתרגם על 'אל' – אלהא, וכאן לא מתרגם כלל, רק 'בית אל'".

אך לו היה זה שם קודש, אסור היה לשנות את משמעותו על ידי ההקשר:

"נשאלתי מחכם וסופר אחד, בספר תורה ששכח איזה שורות אחר פסוק: "ויקרא שם המקום ההוא בית אל", ואין תקנה אלא לגרור פסוקים קודם כדי שיכנס שורות אלו, ויגרור גם תיבת "בית" ויהא נקרא "אֶל בית אבי" ולא 'אֵל' בציר"י, אי רשאי למעבד הכי שישתנה השם על ידי קריאה אי לא.

והשבתי: מי הגיד לך ד'בית אל' הוא מקודש? דשאלתי לכמה סופרים ואומרים שאין מקדשין אותו כלל. גם נראה לי דהתרגום מוכיח כן, דבכל מקום מתרגם על 'אל' – אלהא, וכאן לא מתרגם כלל, רק 'בית אל'.

ומכל מקום בשם הקודש נראה לי דאסור אם השם משתנה, וראיה מיו"ד סימן רע"ו סעיף י"ב, הכותב יהודה ולא נתן בו דל"ת יתלה הדל"ת למעלה, וכתב בלבוש הטעם, שהרי לא היתה כונתו לכתוב השם. עד כאן. ואם כן בנדון דידן, דכוונתו לשם, אסור לשנות הקריאה. ועוד, דע"י זה יבא ח"ו למחיקה, כי בדורות הבאים לא ידעו שזה היה שם. וכן משמע בתשובת מנחם עזריה סימן ל"ו".

פרי מגדים

והביאו ה'פרי מגדים' או"ח א"א קמג, ט:

"באליה רבה [סימן] קמ"ב אות ג' (המה) [כמה] דינים, וז"ל: נשאלתי מחכם, סופר אחד, אי שרי לעשות מאל בציר"י שם הקדוש, אל בסגו"ל (היינו בראשית כ"ח פסוק יט: ויקרא שם המקום ההוא בית אל, והשמיט פסוק כ"ף עד מלת 'בית אבי והיה ה' כו", ואם כן אי אפשר למחוק השם, אם יש תיקון למחוק פסוקים קודם תיבת אל ולהכניסם שם, ומ'אֵל' בציר"י יהיה נקרא 'אֶל' בסגו"ל).

והשיב: בית אל אין קודש, וכן תרגם [בית אל] ולא [תרגם] אלהא. וסופרים אין מקדשים. אבל שם גמור כהאי גוונא – אסור לשנות הקריאה, דשמא יבוא אח"כ למחיקה, שלא ידעו…".

יהודה יעלה

בשו"ת יהודה יעלה (אסאד) ח"ב קז, דן לגבי פירוש הפסוק: "ואולם לוז שם העיר לראשונה", ומפרש ש"מלתא אגב אורחא קמ"ל, ד'בית אל' אינו קדש כשמות הקדוש ברוך הוא, שאינו נמחק, דאם כן, מפני כבוד ד' הוה ליה לקראו בשם זה החדש תחילה: 'בית אל לוז'. אלא שווים שניהם חול, ונכתב תיבה אחת: 'ביתאל'":

"… ואפשר שזהו פירוש הפסוק הנ"ל: 'ואולם לוז שם העיר לראשונה', לשון: 'ואולם' הוא קושי ההבנה, וגם מיותר הוא, וגם תיבת לראשונה הוא תמוה, דטפי הוה ליה ויותר יצדק לשון 'מקדם' או 'מתחילה'. אבל הכי פירושו: 'ויקרא יעקב את שם המקום ההוא בית אל' – ומפרש שוב, שלא לעקור שמה הראשון שהיה לה מקדם, לזה אמר: 'ואולם', פירוש בתנאי זה לוז שם העיר, עדיין שמה לוז עליה לראשונה, פירוש להזכירה תחילה עדיין קודם שם החדש, וקראה יעקב בשם: 'לוז בית אל'.

ומלתא אגב אורחא קמ"ל, ד'בית אל' אינו קדש כשמות הקדוש ברוך הוא, שאינו נמחק, דאם כן, מפני כבוד ד' הוה ליה לקראו בשם זה החדש תחילה: 'בית אל לוז'. אלא שווים שניהם חול, ונכתב תיבה אחת: 'ביתאל', וכמו שכתוב במסכת סופרים[1]…".

חתם סופר

שו"ת חת"ס ח"ו

בשו"ת חתם סופר ח"ו ליקוטים ה, הוכיח שהשם 'בית אל' אינו קדוש מכך שגם לאחר שביטלו חכמים את הזכרת שם ה' בשטרות, עדיין, "מה יעשו בשטרות הנכתבים בעיר בית אל, שצריך לכתוב שם העיר! ומכל שכן גיטי נשים! אלא על כרחך איננו קודש":

"ופעם אחת נשאלתי מסופר אחד, אם צריך לקדש 'בית אל', ואז עדיין לא נדפס הספר בני יונה. ואמרתי מסברא דאינו קודש, דהרי חז"ל עשו יום טוב מגלת תענית ביום דאתבטלא אדכרתא מן שטריא… וקשה, אכתי מה יעשו בשטרות הנכתבים בעיר בית אל, שצריך לכתוב שם העיר! ומכל שכן גיטי נשים! אלא על כרחך איננו קודש".

שו"ת חת"ס ח"ב

עוד שם ח"ב רע, דן לגבי סופר שכתב את המילים 'בית אל' בשתי שורות שונות (כלומר 'בית' בסוף שורה אחת, ו'אל' בתחילת השורה שאחריה), האם הספר כשר. כלומר האם מדובר במילה אחת, ואז פסול, או שתיים, ואז כשר.

אגב אורחא כתב החת"ס: "וקצת נראה לי נמי סעד מהא שאין הסופרים מקדשים שם אל שבבית אל, וכתב באליה רבה הטעם מדלא תרגום אונקלוס בית אלהא אלא כתב 'בית אל'".

אך בסוף דבריו כתב שלמרות שאין קדושה ב'אל' של 'בית אל', "עכ"פ לא ימחוק שם 'אל', אע"פי שלא נתקדש, כי טוב יותר לתלות 'בית' למעלה מהשם, וזה יותר ראוי' מלשלוח יד בתיבת 'אל' ח"ו":

"ה' ישפות שלומך אתה הידידי /ידידי/ תלמידי הותיק האברך הרבני המופלא מהו' איצקני' סערדע.

מכתבך הגיעני לנכון וע"ד האי ספרא דוקנא אשר בא הוא ועטיו עמו להגיה ס"ת שנחלק בית אל לשני שטות, אברא כי ראיותיו אין מכרעת, כמו שכתבת אתה. ועוד, מהסברא היה נראה, הואיל ומצינו: חיאל בית האלי, מבואר מקרא שאינו שם א' כלל… ועל כרחך הוא הדין בית אל, דתרויהו בחדא מחתא מחתינהו בפ"ה ממס' סופרים. ותו, שכתב שם: 'וחרה אפי' בתרי מילין ושטה חדא מסכת סופרים. עכ"ל. וכ"כ עוד שם: 'וחרה אף' – בתרין מילין, וצריך לכותבו בשטה חדא מס' סופרים. עכ"ל…

וקצת נראה לי נמי סעד מהא שאין הסופרים מקדשים שם אל שבבית אל, וכתב באליה רבה הטעם מדלא תרגום אונקלוס בית אלהא אלא כתב 'בית אל', אם כן מהא גופא מוכח שיש שייכות להתיבות זה עם זה, ואינם נחלקים לגמרי. והארכתי בזה במקום אחר.

אמנם מכל מקום נראה לי דכל הני בדיעבד לא עיכב, ומכל שכן שהבא להחמיר, שעכ"פ לא ימחוק שם 'אל' אע"פי שלא נתקדש, כי טוב יותר לתלות 'בית' למעלה מהשם, וזה יותר ראוי' מלשלוח יד בתיבת 'אל' ח"ו…".

פתחי תשובה

והביאו ה'פתחי תשובה' יו"ד רעו, יד:

"ועיין בתשובת חתם סופר סימן ע"ר, שאלה כזו בס"ת שנחלק 'בית אל' לשני שיטות. וכתב דמה שכתב בספר 'אם למסורת' בשם מנחת שי לפסקינהו בתרין שיטין, טעות סופר הוא, מכמה ראיות.

ונראה לי דלא לפסקינהו. וקצת סעד נמי מהא שאין הסופרים מקדשים שם 'אל' שבתיבת 'בית אל'. וכתב באליה רבה הטעם, מדלא תרגם אונקלוס: 'בית אלהא', רק 'בית אל', אם כן מהא גופא מוכח שיש שייכות להתיבות זה עם זה, ואינם נחלקים לגמרי.

אמנם מכל מקום נראה דכל הני (רוצה לומר: מה דחשיב במסכת סופרים 'בית אל' ו'בן אוני', 'וחרה אפי', 'וחרה אף') בדיעבד לא עיכב, ומכל שכן שהבא להחמיר ולתקן, שעכ"פ לא ימחוק שם 'אל' אף על פי שלא נתקדש, כי טוב יותר לתלות 'בית' למעלה מתיבת אל. ע"ש]"

בית אהרן

בספר בית אהרן (לרבי אהרן מירלש. נדפס בשנת תק"צ [1830]), תורת הבית עמ' כח, כתב שהשם 'בית אל' בפסוק: "מקדם לבית אל" הוא חול, כפי התרגום, וכתב ש"בזה מתורץ קושיות מלאכת הקודש:

"שמות של חול: מקדם לבית אל – חול, כתרגומו גבי אנכי האל בית אל. על ראשון תרגום 'אלהא', ועל שני כשמו – בית אל. ובזה מתורץ קושיות מלאכת הקודש".

הרב מרדכי אליהו

בשו"ת הרב הראשי (תשמ"ח-תשמ"ט) יא, נשאל הרב מרדכי אליהו האם יש לכתוב 'בית אל', 'בית-אל' או 'בית קל', והאם יש לומר 'בית אל' או 'בית קל'.

והשיב שאפשר לומר ולכתוב 'בית אל', כיוון שאין קדושה בשם זה.

וסיכם: "סיכומו של דבר – עיר הנקראת בית אל, בין אם יכתבוהו עם מקף ובין אם יכתבוהו ללא מקף, אין בשם זה שום קדושה":

"אופן כתיבת שם הישוב "בית אל"

לכבוד הרה"ג הרב מרדכי אליהו הרב הראשי לישראל והראשון לציון שליט"א

אחרי דרישת שלומו הטוב, בגלל חשיבות השאלות, אשמח מאד אם מעכ"ת ישיב לי בכתב:

1. כיצד יש לכתוב את שם היישוב בית אל, האם יש לכתוב: "בית אל", "בית-אל", או "בית קל"?
2. האם יש לומר: "בית אל" או "בית קל"?…

שנינו במסכת סופרים פרק ד' הלכה ד': "כל שמות הדיוטות שאותיותיהם אותיות השם – אלו נמחקים". שם הלכה ח' (ע"פ גירסת הנחלת יעקב): "עמנואל ועמנו אל – הראשון חול והשני קודש. הראשון – אינו נחלק, והשני – נחלק". ופירש שם, היינו בישעיהו פר' ז', י"ד כתוב: "יולדת בן וקראת שמו עמנואל", הוא לא נחלק ומותר למוחקו. ואילו בישעיהו פרק ח', ח' כתוב: "מלוא רוחב ארצך עמנו אל". וכן כתוב שם פס' י': "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל", הוא נכתב חלוק ולפיכך הוא קודש.

שם פרק ה' הלכה י': "אלו שמות הנחלקים: בית אל, בית און, באר שבע, צפנת פענח, פוטי פרע, בן אוני, ידיד יה, הללו יה, וחרה אף, וחרה אפי. ר' יוסי אומר: אין נחלקין. אבל הכל שוין שאין חולקים עמיאל, עמינדב, צוריאל, צורישדי"…

ועיין בס' קול יעקב סי' רע"ו ס"ק מ"א על הכתוב: "מקדם לבית אל", שהוא ספק, ומנהג בגדד לא לקדשו, ויש לכותבו בשיטה אחת…

ועיין באריכות מה שכתב ה'שדה חמד' בקובץ 'באר בשדי', שהביא מאות רבנים שהעירו לו על שם ספרו "שדי חמד", שהוא שם קדוש, וכיצד קרא לספרו בשם קדוש. והוא האריך שם להביא הוכחות וראיות כיד ה' הטובה עליו, שכשר הדבר ואנו נלקט רק מספר שושנים מדבריו.

שם במכתב ז' אות ג' חילק בין השם אליהו לשם מיכאל, שהמחמירים חוששים רק לשם שבסופו כיון שיש בו רוב שם הויה, אך אין מחמירים כלל על השם "אל".

ושם במכתב י"ב הביא בשם החת"ס ח"ו סי' ה' בליקוטים בענין השם בית אל, והביא מה שהזכרנו לעיל ממסכת סופרים ומס' פסחים דף קי"ז ע"א.

ושם במכתב כ' וכ"ג דן בענין שם המקום בית אל, ומחלק בין אם כותבו עם קו מחבר או ללא קו כשתי תיבות.

ועוד עי"ש אחרי מכתב כ"ב, מה שכתב על העיר הנקראת 'בית אל', שאין בשם זה קדושה ואין משגיחין על הטעם או המקור שממנו נלקח השם. והביא ראיה מתרגום אונקלוס על פסוק ז' בפרק ל"ה, שאת השם "בית אל" לא שינה בתרגומו.

ועל מה שכתוב: "אל בית אל", היינו על המזבח ולא על העיר, ואת העיר לוז קרא 'בית אל'. לכן "אל" שלפני בית אל יש להסתפק בו, אך לא בשם העיר 'בית אל'. וכן בית אל הסמוכה להעי – היא ודאי חול. ויתכן שקראוה הכנענים ע"ש אדם שהוא גיבור וחזק כמו אלי הארץ וכד'.

ושם כתב למסקנה, שיש לנהוג שבית אל המוזכר בפר' לך לך, הוא חול גמור ואין לקדשו, וה"ה לבית אל המופיע בפרשת וישלח, שהוא חול, אלא ש"אל" המופיע לפניו יש לקדשו. ובית אל הכתוב בפרשת ויצא' יש לקדשו מספק.

סיכומו של דבר – עיר הנקראת בית אל, בין אם יכתבוהו עם מקף ובין אם יכתבוהו ללא מקף, אין בשם זה שום קדושה. וכוונת הקורא היא לשם העיר ולא על מקור השם, ובפרט שיתכן ועיר זו שבימינו היא זאת שהיתה בימי אברהם אבינו.

יה"ר שנזכה ללמוד וללמד, לשמור ולעשות".

הרב יעקב אריאל (חילוק בין 'בית אל' בתורה לשם היישוב 'בית אל')

בשו"ת חבל נחלתו יז, לא, בסוף התשובה, מובאת עמדתו של הרב יעקב אריאל, הסובר שאין לומר ולכתוב 'בית קל'. כי נותי השם "לא התכוונו לקדשו, וזאת ע"מ שיוכלו לקרוא בשמו בכל מקום ובכל זמן, כגון כשיקראו בשמו גם כשהוא תינוק ומלוכלך". ואין זה דומה למה שאמרו חכמים אודות השם 'שלום', כי אדרבה, גם לגבי 'שלום' מותר לקרוא לאדם ששמו 'שלום' בבית המרחץ, כי ברור שאין הכוונה למשמעות של שם ה' אלא לשם אדם.

והוסיף ש"לענ"ד המהדרין לכתוב ולומר "ביתקל" אינם מובנים לרוב הבריות, ואף מעוררים גיחוך", שכן אי אפשר להזמין מונית ל'בית קל' או לשלוח מכתב ל'בית קל', שכן הוא לא יגיע לנמען, וכדומה.

עוד כתב, שגם המקדשים את השם 'בית אל' שבתורה, יודו שבשם היישוב אין קדושה, שכן "כשאנשים קראו למקום ביתאל, למרות שהוא נקרא על שם הכתוב בתורה, בכוונה לא קדשוהו, ע"מ שלא תיגרם תקלה". ואדרבה, " לענ"ד הקורים למקום ביתקל הם המאבדים את שם המקום ממה שכתבה התורה".

בסוף דבריו כתב: "עכ"פ הרוצה להדר מן הראוי שיכתוב את השם "ביתאל" במילה אחת, שאז ברור יותר שאין הכוונה לקדשו":

"לענ"ד לא שנא השם "ביתאל" מכל השמות המכילים שם שמים, כגון אליהו וכד'. למרות שכוונת נותני השם הייתה ברורה להזכיר ש"ש, הם לא התכוונו לקדשו. וזאת ע"מ שיוכלו לקרוא בשמו בכל מקום ובכל זמן, כגון כשיקראו בשמו גם כשהוא תינוק ומלוכלך, או שהוא חשוף וכדו'.

ולא דמי לברכת "שלום", אע"פ שאינה שם קודש, אסור לאומרה בבית המרחץ, כמבואר בשבת דף י עמ' ב. כי היא הנותנת, אומנם המילה 'שלום' אינה שם קודש, אך תוכנה הוא קודש. ברכת שלום משמעותה העמוקה היא שיש בורא אחד לעולם ואין בו שניות, סתירות ועימותים. לכן אין לאומרה בבית המרחץ. ובכל זאת מותר לקרוא לאדם ששמו "שלום" בבית המרחץ, וכמש"כ הט"ז בסי' פד. וכן עמא דבר… ולענייננו אין תחליף לשם ביתאל.

ולענ"ד המהדרין לכתוב ולומר "ביתקל" אינם מובנים לרוב הבריות, ואף מעוררים גיחוך. כגון: אי אפשר לשלוח מכתב כשהמען הוא ביתקל, כי הוא לא יגיע לתעודתו. וכן המזמין מונית לביתקל, הנהג לא ידע במה מדובר, ויגיע למקום אחר.

וראיתי לגאון הרב אביגדור נבנצאל שליט"א שכתב שהמתיחסים למקום ביתאל כשם חול עוברים על מה שכתוב בתורה "ואבדתם את שמם מן המקום ההוא". המקום נקרא בשם קודש, והם מחללים אותו לשם חול. לענ"ד אין כאן שום איבוד שם. השם נשאר ככתבו, אלא שבספר התורה – שהוא ספר קודש – יש המקדשים שם זה. לדעתם, התורה רצתה ששם זה ייכתב בתורה הקדושה בקדושה. אך כשאנשים קראו למקום ביתאל, למרות שהוא נקרא על שם הכתוב בתורה, בכוונה לא קדשוהו, ע"מ שלא תיגרם תקלה, שאם ייכתב שם זה בשטרות הוא יושלך לאשפה ויתחלל. ואדרבה, רק כך שומרים על כבודו של השם. ולענ"ד הקורים למקום ביתקל הם המאבדים את שם המקום ממה שכתבה התורה.

עכ"פ הרוצה להדר מן הראוי שיכתוב את השם "ביתאל" במילה אחת, שאז ברור יותר שאין הכוונה לקדשו".

הסוברים ש'בית אל' הוא קודש

שמות קדש וחול

בחיבור 'שמות קדש וחול' שיש המיוחסים אותו לרמב"ם, כתב בתחילת פרשת 'ויצא' ש"האומר כי 'אל' של בית אל חול – לא אמר כלום, אלא קדש הוא". והוכיח זאת מכך ש"אילולי היה עניינו חול, היה 'בית אל' מלה אחת":

"בית אל – קדש. יש מפרש כי בית אל הוא מקום מוכן לקבל כחות עליונים, והראיה שלו: והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. ואין בדבריו טעם, וזה דברי יחיד, שאם כן היה כדבריו – לא היה נקראת 'בית אלהים' אלא 'בית מלאכי אלהים', כמו מחנים. והאומר כי מלת 'בית אל' כי שם מקום הוא – כך הוא, אלא כי הבית מקום קדוש, ונקרא שם השם עליו. ומה שדרשו רז"ל בעניין בית אל – דבריהם צריך פירוש, והוא סוד מופלא, ואין רשות לגלותו.

ודע כי בית אל הוא נקרא בית אלהים, והוא מקום נבואה לנביאים, כמו שאמר: 'וזה שער השמים'. וכן כתוב: 'ושם ידבר עמנו'. וכן מפורש בספר שמואל: 'ומצאוך שלשה אנשים עולים אל האלהים בית אל', ותרגם יונתן: 'דסלקין למיסגד קדם יוי בית אל'. רוצה לומר כי אותו המקום קדוש, מוכן לעובדי השם, והיה כל מבקש יוי פונה שם.

וכן מצינו כתוב: 'ויבאה עם בית אל, וישבו שם עד הערב לפני האלהים'. ועוד יעקב אבינו קראו: 'בית אלהים', ופעם אחר: 'ויקרא למקום בית אל', והאומר כי 'אל' של בית אל חול – לא אמר כלום, אלא קדש הוא. ומה שלא תרגמו אונקלוס אין תימה, לפי שאינו צריך תרגום, ולא תרגם אתו 'בית אלהא'. וכן 'אל שדי' לא תרגמו, וכן 'אל אלהי הרוחות', 'אל מוציאם', מפני כי הענין מבואר.

ואילולי היה עניינו חול, היה 'בית אל' מלה אחת, כמו 'פנואל', 'נתנאל' ו'עמיאל' ו'צורישדי' וזולתם, אבל 'בית אל' הם שתי מלות. ואל יעלה אל דעתך כי כיצד המקום נקרא בשם הבורא? כי כן כתוב: 'ויקרא את שם המקום בית אל', שהרי כמה מקומות נתייחסו לבורא יתברך, ונקרא שמו עליהן. וכן כתוב: 'ויבן משה מזבח, ויקרא שמו: יוי ניסי'. וכן: 'ויקרא לו: אל אלהי ישראל'. וכן בית המקדש נקראת בית יוי…".

ברכי יוסף

ה'ברכי יוסף' יו"ד רעו, כז, הביא בשם תשובה בכתב יד של "מהר"ד גבריאל קונפורטי" ש"תיבת 'בית אל'… נחלקת לב' תיבות – חציה חול וחציה קדש, וצריך לקדש תיבת 'אל' לכתבו לשם קדושת ה'". אולם "אם כתב בחד תיבה, וגם לא נתכוון לקדשו, הרי הוא כשם חול בעלמא, ויכול למוחקו ולכותבו נפרד לשם קדושת ה'".

וכתב הברכ"י שתשובה זו הובאה גם בשו"ת שערי ישועה (לרב ישועה שבאבו, חתנו של הרב יוסף הלוי נזיר בעל שו"ת מטה משה, ותלמידו של ה'גינת ורדים'), שבסימן שלאחר מכן הביא את דברי רבו ה'גינת ורדים' שחלק על הרב קונפורטי וכתב ש"אין בתיבה זו של 'אל' ד'בית אל' שום קדושה, והראיה מהתרגום שתרגם בית אל ולא בית אלהא". ומהר"י זיין חיזק את דבריו. "והכי מסיק, דאין בה קדושה ומותר למוחקו".

אחר כך הביא את דברי הפנ"י ש'בית אל' מורכבת משתי מילים, וכתב ש"מדברי הרב פני יהושע הנזכר מוכח דפשיטא לדעתו דהוי קדש, וכדברי מהר"ג קונפורטי הנז"ל. אך הרב אליה רבה חולק, ודעתו כדעת הרב מהר"א הלוי והרב מהר"י זיין".

אחר כך כתב הברכ"י לגבי הראיה שהביאו המקילים מהתרגום על המילים 'בית אל' ש"לי ההדיוט לא מכרעו כלל, כאשר המעיין ישפוט בצדק".

בהמשך כתב את דעתו האישית: "ודעתי הקצרה נוטה לדברי הרב פני יהושע ומהר"ג קונפורטי, שהוא קדש, וצריך לקדשו". והוכיח זאת מניקוד המילה 'אל' בשם 'בית אל' (שהיא בציר"י ולא בסגו"ל).

ולקראת הסוף כתב ש"אחר זמן רב ראיתי בתיקון סופרים חדש שכתב שהוא חול. ואם קבלה – נקבל, וצריך שיעידו סופרים מובהקים שכך קבלו מרבותיהם דקבלו מרבם דאין צריך לקדשו, והקבלה מכריע":

"תיבת 'בית אל' אשר באה בס"ת (בראשית לג, יא ועוד רבים) נחלקת לב' תיבות – חציה חול וחציה קדש, וצריך לקדש תיבת אל לכתבו לשם קדושת ה', ואם כתב בחד תיבה וגם לא נתכוון לקדשו הרי הוא כשם חול בעלמא, ויכול למוחקו ולכותבו נפרד לשם קדושת ה'. מהר"ד גבריאל קונפורטי בתשובה כ"י, הובאה בשו"ת שערי ישועה כ"י להרב מהר"י זיין שער ט' סימן א' מחלק י"ד.

והרב המחבר מהר"י זיין שם סימן ב' הביא תשובת הרב מהר"א הלוי בעל גנת ורדים, שאין בתיבה זו של 'אל' ד'בית אל' שום קדושה, והראיה מהתרגום שתרגם בית אל ולא בית אלהא. והוא מהר"י זיין הביא ראיה לדבריו… הרי דאין בו קדושה.

והכי מסיק, דאין בה קדושה ומותר למוחקו…

והנה במשפט 'בית אל' ראיתי להגאון מהר"ר יהושע בשו"ת פני יהושע א"ח סימן ו', דמסיק דבית אל נכתב בשני תיבות… והרב אליה רבה בא"ח סוף סימן קמ"ב, כתב דנשאל… והשיב: מי הגיד לך דבית אל הוא מקודש? ושאלתי לכמה סופרים ואומרים שאין מקדשין אותו כלל, והתרגום מוכיח כן… עכ"ל. ומדברי הרב פני יהושע הנז' מוכח דפשיטא לדעתו דהוי קדש, וכדברי מהר"ג קונפורטי הנז"ל. אך הרב אליה רבה חולק, ודעתו כדעת הרב מהר"א הלוי והרב מהר"י זיין. וראית התרגום שהביאו הרבנים הנזכרים, גם ראית מהר"י זיין מפירוש רש"י דהושע הנז', לי ההדיוט לא מכרעו כלל, כאשר המעיין ישפוט בצדק.

ודעתי הקצרה נוטה לדברי הרב פני יהושע ומהר"ג קונפורטי, שהוא קדש, וצריך לקדשו. ויש סיוע לזה מהנקודות ש'אל' נקוד בציר"י, כמו שנקוד אל שהוא קדש, אך להיותו שם מקום מיהא – תרגומו בית אל, דכך שמו, והנביא על רוב פשעיהם קראו בית און, כמעלליהם, שהעמידו שם בעלים, כמו שפירש"י על: 'ואל תעלו בית און', דשם הוא שפירש בית אל, באופן דיש צדדים לקדשו, כמו שיראה המעיין.

ואחר זמן רב ראיתי בתיקון סופרים חדש שכתב שהוא חול, ואם קבלה נקבל, וצריך שיעידו סופרים מובהקים שכך קבלו מרבותיהם דקבלו מרבם דאין צריך לקדשו, והקבלה מכריע[2]".

מלאכת הקודש

בספר מלאכת הקודש (לרב אלעזר פלקלס, תלמיד הנו"ב ובעל שו"ת 'תשובה מאהבה') פרשת לך לך, כתב על דברי ה'אליה רבה' שסבר ש'בית אל' אינו שם קדוש, ש"מלתא דפשיטא להו מיבעיא לי טובא, ולעניות דעתי איפכא מסתברא". ומאריך לבאר את דעתו. ואחר שהביא את הברכ"י, דחה את הוכחותיו שזה שם קודש, אך סיים: "אבל על כל פנים דעת תורה נוטה ששם בית אל קודש, כמו שבארתי קודם, אם לא שיש קבלה איש מפי איש, כמו שכתב בעל ברכי יוסף זצוקללה":

"מקדם לבית אל חול, כתרגומו בית אל, ולא בית אלקא וכן יונתן, והוא שם מקום וכן כלם.

וכן נראה מאליה רבה סימן קמב, סעיף קטן ג, וזה לשונו, ונראה לי שהתרגום מוכיח כן, דבכל מקום מתרגם על אל אלקא, והכא לא מתרגם כלל רק בית אל, עד כאן לשונו. מלתא דפשיטא להו מיבעיא לי טובא, ולעניות דעתי איפכא מסתברא, כאשר אבאר…

וראיתי אחד קדוש ונורא שמו, בעל ברכי יוסף, בחלק יורה דעה סימן רעו אות כט, גם הוא התעורר עצמו, ועמד על חקירה זו, אם בית אל קודש הוא, גם הוא לא שת לבו לכל מה שכתבתי, וכתב וזה לשונו… עד כאן לשונו. דבריו צריכים עיון קצת, וכי לא מצינו תיבות אל בצירייי? הא כתיב יש לאל ידי, וכן את כל הארצות האל, וכהנה טובי. עיין מה שכתבתי פרשת ויצא ד' אות א', ופרשת בלק יו"ד אות ה'. ומה שנראה מדבריו בעבור דעל כל פנים שם העיר בית אל, ולכך לא שינה התרגום את שמו, יש לפקפק דשם מקום על המאורע מתרגם פעמים האונקלוס, כמו: 'ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה', עיין שם. וכיוצא בהן ביתר מקומות.

אבל על כל פנים דעת תורה נוטה ששם בית אל קודש, כמו שבארתי קודם, אם לא שיש קבלה איש מפי איש, כמו שכתב בעל ברכי יוסף זצוקללה".

קסת הסופר

בסוף ספר קסת הסופר, בחלק בו עובר הרב גאנצפריד על פרשות התורה וכותב הערות על כתיב מלא או חסר, שמות קודש או חול, וכדומה, כתב פרשת לך לך (בראשית יב, ח) שהשם 'בית אל' הוא קודש:

"ח. לבית אל – שתי תיבות, ויש לכותבן בחד שיטה. ותיבת 'אל' – קדש, וכן להלן ד'בית אל' דכותיה".

ובלשכת הסופר שם ט, הביא את דברי 'מלאכת הקודש' הנ"ל כמקור לדבריו.

רבי שלמה הכהן מווילנא

בקונטרס 'באר בשדי' על שם הספר 'שדי חמד', מכתב יב, הביא את דברי החת"ס שבית אל הוא שם חול, אך אחר כך הביא את דברי ה'מלאכת הקודש' שהחמיר, וגם הרב שלמה הכהן הקשה על החת"ס, וסיים: "ולכן דברי החתם סופר הנ"ל צלעו":

"… ועוד ראיה לנדון דידן מדברי החתם סופר בליקוטים, והוא חלק ששי סימן ה'… אלא ודאי דאינו קדוש. והנה, אף שראייתו הלזו הוא תמוה מאוד, מכמה טעמים, דחדא – דמאי קושיא? דבמקום שאי אפשר שאני!  ואין דנין אפשר משאי אפשר, דבמקום שאי אפשר בהכרח צריך לכתוב ולשומרו אחר כך שלא יבא לידי בזיון, כמו כל כתבי הקודש.

ועוד נראה, דנעלם ממנו דברי הירושלמי פרק ט' דשבת הלכה א'… ואם כן, אחר מעשה דעכן נשתקע שם בית אל ממנה, ולא שייך להקשות דמה יעשו אנשי בית אל בגיטין ושטרות שלהם, דמי יימר דאיכא עיר דשמה 'בית אל' בעולם? דהרי שם העיר בית אל שמקדם נתבטל שמה, וחזרו לקרותה בשם בית און.

וגם בעיקר הדין שהוציא מזה דתיבת אל שבשם בית אל הוא חול, אינו ברור להלכה, דאדרבה, בספר מלאכת הקודש להגאון מוהר"א פלעקלעש זצ"ל, שחיבר על קדושת השמות, הוכיח בראיות דהוא קודש, ועיקר הוכחה שלו הוא מהא… ומדנחלקין, שמעת מינה דתיבת אל הוא קודש, והכוונה בית שנגלה שם ה', וכמו דכתיב בפרשת וישלח 'ויקרא למקום אל בית אל, כי שם נגלו אליו האלקים'. כן כתב מלאכת הקודש הנ"ל. אבל לא הביא שום ראיה לזה, דלדעת הת"ק דנחלקין, על כרחין דהוא קדש. ותמיהני, דהיה לו להביא ראיה מגמרא מפורשת בפסחים…  ומאד תמיהני על הגאון בעל חתם סופר ביו"ד סי' ע"ר, שכתב שם… והנה דבריו תמוהים, ומרפסן איגרי, דהוצרך להוציא זה מהסופרים, הלא ברייתא ערוכה היא במסכת סופרים! ואדרבה, דעת הת"ק דנחלקין. וכן פסק בירושלמי… ולכן דברי החתם סופר הנ"ל צלעו[3]".

רבי יצחק שמלקיש

בהמשך הקונטרס 'באר בשדי', מכתב כג, כתב רבי יצחק שמלקיש, בעל ה'בית יצחק', בשם נכדו ש"יש לחלק בין בית אל שנכתב בתיבה אחת במקף, כמו שנמצא ברוב המקומות, ובין בית אל שנכתב בשתי תיבות בלי מקף ובשתי תיבות נפרדות". אולם למרות זאת "ענין הלכה לא אדון הנני בדבר זה, ויש לחוש לדברי מלאכת הקודש ולקדש מספק. וגם הכלל שכתבתי לעיל דהמקף מורה על תיבה אחת אינו אמת, רק שמורה על תיבה אחת":

"והערני הרב הגדול מ' אורי זאב שאלום נ"י, מו"צ דפה, שהמבי"ט הדפיס ספר בית אלקים, ונמצא ספר בית אלקים מר' אברהם כהן ארארי, והוא היה מקובל. וכן ספר בית אל מר' דוד שטערל.

ולכאורה מוכח מזה דאין צריך לקדש הקל מבית אל בפרשת לך, כדכתב בעל מאיר נתיב. וכן נראה מאליה רבה סי' קמ"ב, דלא כמו שכתב בעל מלאכת הקודש וקסת סופר. אך בפרשת ויצא שקרא לירושלים לפי שעה בית קל, כדפירש"י בחולין צ"א… זהלא היה רק לפי שעה – הוא קודש.

ובאמת אף שבית אל הוא שתי תיבות, מכל מקום גם שם אחד מותר לחלוק, כדאמרינן בחולין ס"ה…

ונכדי החריף כ' אהרן לעווין נ"י הערני דיש לחלק בין בית אל שנכתב בתיבה אחת במקף, כמו שנמצא ברוב המקומות, ובין בית אל שנכתב בשתי תיבות בלי מקף ובשתי תיבות נפרדות, כמו שמצינו בפרשת וישלח: ויסעו מבית אל, דאם נכתב בשתי תיבות, ושתי תיבות מורה השם קל, על סמיכת הענין, והוי כמו שנכתב 'של קל', וכמו 'בית יעקב', 'בית פרעה', שכתבו המדקדקים, ומתרגמינן: 'הבית של קל', והוה קודש, ויכול לכתבו בשתי שיטין. אכן, אם נסמכו במקף, ובתיבה אחת הוי תיבת 'קל' תואר לבית, ומתרגמינן 'הבית האלקים', ולא הוי השם קל קודש, וצריך לכתבו בשיטה אחת, דאם נכתבו בשני שיטין ונצרכו לקדשו, דהשם יורה על סמיכת הענין, כאמור, והיינו טעמא דמבואר במסכת סופרים פרק ד' הלכה ח' כגירסת נחלת יעקב: עמנואל ועמנואל – הראשון חול והשני קודש. הראשון אינו נחלק והשני נחלק, דהראשון בישעיה ז' י"ד נכתב עמנואל ביחד, כמבואר בתנ"ך בשם המסורה, משום הכי הוא חול, מה שאין כן המבואר בסי' ח' ב' פעמים נכתב בנפרד ושתי תיבות, והוי קודש. ויפה העיר.

ומכל מקום, ענין הלכה לא אדון הנני בדבר זה, ויש לחוש לדברי מלאכת הקודש ולקדש מספק. וגם הכלל שכתבתי לעיל דהמקף מורה על תיבה אחת אינו אמת, רק שמורה על תיבה אחת".

עשה לך רב

בשו"ת עשה לך רב (ט, כא) נשאל הרב חיים דוד הלוי על אנשי שכונה מסוימת שרצו להסב את שם שכונתם ל'רמת אל', ושאלו אם יש בזה בעיה. הרחד"ה החל את תשובתו בדברי הגמ' בר"ה שתקנו יו"ט על היום בו הצליחו חכמים לבטל את המנהג לכתוב בשטרות 'בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון', וכתב ש"אין לי ספק שאם אמנם יאושר בועדתכם שם זה, הרי שיודפסו טפסי מכתבים ומעטפות כששם אלקים זה מתנוסס עליהם, ואחרי השימוש עלולים ליזרק לאשפה".

ואף שיש גם שמות בני אדם הנושאים את שם ה' ואין בזה איסור, "הרי זה מפני שעיקרם שמות בני אדם הם, ולא נכתבו כשמות ה'".

כמו כן, "אף שיש מגדולי הפוסקים הסוברים ששם שלא נכתב מעיקרו בכונת קדושה, אין דיני שם חלים עליו לענין מחיקה וכדומה, הרי שרוב גדולי הפוסקים אינם סוברים כן".

עוד הוסיף, ש"אף כי להזכיר שם קדוש אין איסור", "אבל לכתוב השם – אסור" (וציין ש"כמובן שבימי יעקב לא היה קיים חשש זה הקיים בזמנינו").

הרחד"ה גם למד קל וחומר מהספר של אביו של הרב יוסף שאול נתנזון (בעל ה'שואל ומשיב'), שהרב נתנזון הבן הוציאו לאור וקראו 'בית אל', והיתה על כך תרעומת בקרב רבנים רבים. ואם על ספר, שאין כל כך חשש שיתבזה, התערמו, "כל שכן בסתם טפסי ניר ומעטפות, שללא ספק יזרקו לאשפה כששם שמים מתנוסס עליהם, ובודאי שאין זה כבוד אלקים, ולכן נראה לי שיש להמנע מכך".

הרחד"ה מתייחס גם ליישוב בית אל שבבנימין, וכותב שהם נהגו כדין, כי "נראה לי שזה אינו שם שהמתישבים בחרו לעצמם, אלא שזהו כנראה המקום המשוער של אותה "בית א-ל" ההיסטורית, ובודאי שלא היה שום הגיון לבטל שם היסטורי בגלל חשש זה". אולם מכל מקום, "חובת כל אדם שבאה לידו מעטפה של מושב "בית־א-ל" לשמרה בקדושה":

"הנני מאשר קבלת מכתב כב' מיום ח' כסלו דנא (שקבלתיו היום), בשאלה שעמדה בפניכם, על רצונם של תושבי שכונת "ל" בעירנו, להסב את שם שכונתם לשם "רמת א-ל", אם אין בזה משום פגיעה וכו'.

ידוע כי שם א-ל הוא אחד משבעה שמות הקודש (עיין רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ו' סעיף ד'), ויש חובה לשמור על שם זה בקדושה הראויה לשם אלקים.

ומסופר בגמרא (מסכת ראש השנה דף י"ח עמוד שני) שהתקינו בימי בית חשמונאי שיהיו מזכירים שם שמים בשטרות, וכך היו כותבים, בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לא-ל עליון, וכששמעו חכמים בדבר אמרו למחר זה פורע חובו ונמצא שטר מוטל באשפה וביטלום, ואותו יום עשאוהו יום טוב. עכ"ל.

הנה כי כן שם אלקים המוטל באשפה הוא בזיון כה גדול, עד שבביטול תקנה זאת ראו מעשה נס (כפירוש רש"י שם) ועשאוהו יום-טוב.

ואין לי ספק שאם אמנם יאושר בועדתכם שם זה, הרי שיודפסו טפסי מכתבים ומעטפות כששם אלקים זה מתנוסס עליהם, ואחרי השימוש עלולים ליזרק לאשפה.

ואף ששמות בני אדם שרמוז בהם שם ה' אין בהם איסור, כרפאל עמנואל וכדומה, הרי זה מפני שעיקרם שמות בני אדם הם, ולא נכתבו כשמות ה', מה שאין כן בנדוננו, שהכונה מעיקרה היא לשם אלקים.

ואף שיש מגדולי הפוסקים הסוברים ששם שלא נכתב מעיקרו בכונת קדושה, אין דיני שם חלים עליו לענין מחיקה וכדומה, הרי שרוב גדולי הפוסקים אינם סוברים כן, וכמה תרעומת היתה בקרב רבני הדור כלפי הגאון מלבוב שקרא שם ספרו של אביו בשם "בית א-ל", והוא שם קדוש.

ואף כי להזכיר שם קדוש אין איסור, שהרי יעקב קרא שם המקום אשר דבר אתו אלקים שם "בית־א־ל" (בראשית לה, טו), ואין זה בגדר מוציא שם שמים לבטלה. אבל לכתוב השם – אסור (ועיין בספר שדי חמד כרך ה' עמוד 422). כמובן שבימי יעקב לא היה קיים חשש זה הקיים בזמנינו.

אמת כי לגבי ספרי קודש נראית זו חומרא גדולה, שכן דרך כלל ספרי קודש נשמרים בקדושה וכבוד הראוי, (ורבנים רבים קראו לספריהם בשמות ה' ולא חששו כלל) אעפי"כ הגיבו חכמי הדור ההוא בחומרא רבה כלפי הגאון מלבוב, כל שכן בסתם טפסי ניר ומעטפות, שללא ספק יזרקו לאשפה כששם שמים מתנוסס עליהם, ובודאי שאין זה כבוד אלקים, ולכן נראה לי שיש להמנע מכך.

אמנם, יש מושב בהרי ירושלים הנקרא בשם "בית א-ל", אך נראה לי שזה אינו שם שהמתישבים בחרו לעצמם, אלא שזהו כנראה המקום המשוער של אותה "בית א-ל" ההיסטורית, ובודאי שלא היה שום הגיון לבטל שם היסטורי בגלל חשש זה, וחובת כל אדם שבאה לידו מעטפה של מושב "בית־א-ל" לשמרה בקדושה. אך לקרוא שם חדש לסתם מקום בשם "א־ל", נראה לי כאמור שאין הדבר רצוי, ויש להמנע מכך".

הרב נבנצל

בכתב העת יש"ע ימינו גיליון 20, תמוז תשמ"ט, התייחס הרב נבנצל לסוגיית מחיקת השם בשם היישוב 'בית אל', ולמסקנה כתב שכיוון ש"קרא יעקב אבינו ע"ה את המקום על שם בית אלקים, זה חשש לאו דאורייתא לקרא אותו על שם משהו אחר", ואזי יש "למנוע את מחיקתו וזריקתו לאשפה":

"ואם כן, אם קרא יעקב אבינו ע"ה את המקום על שם בית אלקים, זה חשש לאו דאורייתא לקרא אותו על שם משהו אחר. אלא צריך לבטא שמו בקדושה הראויה, ולמנוע את מחיקתו וזריקתו לאשפה".

עדות אודות דעותיהם של הרבנים עובדיה יוסף, מאיר מאזוז ושמואל טל

במאמרו של הרב אבישי גרינצייג "עיון מקיף לגבי השם בית אל", המובא בשמעתין 181 עמ' 97–108, הביא את דבריהם של הרב מאיר מאזוז, הרב עובדיה יוסף והרב שמואל טל, שכתבו להחמיר ולא למחוק את השם 'בית אל'. הרב מאזוז כתב לו ש"יש לכתוב "בית א-ל" או "ביתאל" בתיבה אחת", והחמיר בזה אפילו בדיעבד, ואפילו בהדפסה. וכתב ש"כן אמר לי מו"ר ראש ישיבת תורת החיים הגאון הרב שמואל טל שליט"א".

ולגבי הרב עובדיה, הרב גרינצייג העביר אליו שאלה, ושמשו הרב אמיר קריספל ענה לו בעל פה בשם הרב עובדיה ש"ראוי לחשוש לדעת הרמב"ם ולגנוז את שם היישוב בית אל":

"לאחר כותבי כל זאת, שאלתי בזה לגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א, וכתב לי שיש לכתוב "בית א-ל" או "ביתאל" בתיבה אחת. ושוב שאלתיו האם לכתחילה קאמר מר או אף בדיעבד טעון גניזה, והאם יש חילוק בין כתיבה ביד לכתיבה בדפוס. וכתב לי בזו הלשון: "אין חילוק, לדעתי יש לגנוז כי זה שם ה', ואף בדיעבד שכתבו כך – טעון גניזה, ואפילו אם כתב בדפוס צריך לגנוז, כיוון שנכתב אדעתא דהכי, "כי שם נגלו אליו הא-להים" (פרשת וישלח)". וכן אמר לי מו"ר ראש ישיבת תורת החיים הגאון הרב שמואל טל שליט"א, ותהילות להשי"ת שזכיתי לכוון לדעתם הרחבה.

שוב זכיתי להעביר שאלה למרן הראשון לציון הגר"ע יוסף שליט"א, ונמסרה לי תשובתו בע"פ (ע"י משמשו בקודש הרב אמיר קריספל שליט"א) שראוי לחשוש לדעת הרמב"ם ולגנוז את שם היישוב בית אל".

המחלקים בין שם היישוב לשם בית כנסת

משנה הלכות

בשו"ת משנה הלכות ח"ו קפד, ג, כתב שלבית כנסת בשם 'בית אל' אין קדושה ואין צריך לכנותו בכינוי, משום שירושלים נקראה 'בית אל' כשם מקום ואין בשם זה קדושה. אחר כך הביא את הפולמוס סביב השם 'שדי חמד' ושחכמי דורו של ה'שדי חמד' הסכימו שאין קדושה בשם שאין משמעותו שם קודש.

בהמשך הביא את דברי החת"ס הנ"ל ואת דברי ה'אליה רבה' הנ"ל, שאין קדושה בשם 'בית אל'. אולם אחר כך יצא לחלק בין שם היישוב 'בית אל' לשם של בית כנסת שנקרא 'בית אל', משום שלגבי בית כנסת, "כיון שקראוהו על שם שהוא ביתו של הקדוש ברוך הוא, אם כן היה אסור להוציא שם זה בסתם, שהוא כמוציא שם שמים".

בהמשך מציע ה'משנה הלכות' לחלק בין בית כנסת שנבנה על ידי אורתודוקסים, שוודאי לא התכוונו לקוראו בשם קדוש, לבית כנסת של רפורמים שכן. אולם בהמשך כתב שאולי אחר שכבר נקרא בית הכנסת בשמו, הקוראים לו בשמו לא מתכוונים למובן הקדוש שלו אלא סתם לשם בית הכנסת, ולכן אין בזה קדושה. ולבסוף, לאחר ההתחבטויות, הסיק: "אשר לפענ"ד המחמיר לכנות בית קל לא הפסיד, ותע"ב":

"ובבית הכנסת שישנו בעירו, הנקרא 'בית אל', ומסתפק אי מותר לקרות הבהכ"נ בשמה, או שצריך לכנות. ולכאורה היה נראה דהא מצינו שם עיר 'בית אל', והוא ירושלים, בפרשת וישלח: "ויאמר אלקים אל יעקב: קום עלה בית אל", ובסמוך שם: "ותקבר מתחת לבית אל". ועיין רש"י: העיר יושבת בהר, ונקברה ברגלי ההר. וכיון דהעיר נקראת כן, אפשר דגם בית הכנסת הוא רק שם, ואולי נקרא על עיר ירושלים.

ועיין שדי חמד, מה שהעירו עליו חכמי דורו לבקרו על אשר קרא שם טוב לספרו 'שדי חמד', והוא אותיות שד"י. והסכימו עמו חכמי דורו, כיון שהוא קראה על שדה, אין נפ"מ באותיות; כיון דלא נתקדשו לשם השם – אין שום איסור ופקפוק. ובאמת אין צריך ראיה לדבר, דאם כן אין לדבר סוף, ואסור לכתוב 'אדני הארץ', מפני שיש כזה שם, וכן 'לא יכנס אל הבית', לא יכתוב תיבת 'אל', מפני שהם אותיות השם ב"ה. ועל כרחך צריך לומר דבתר כוונה הן הן הדברים, וכמו שכתבתי בספרי שו"ת הנ"ל.

שוב מצאתי בשו"ת חתם סופר ח"ו פ"ה, דבית אל אינו קודש, והביא ראי' דחז"ל עשו יום טוב מגילת תענית ביומא דאתבטלא אדרכתא מן שטרא. וקשה, אכתי מה יעשו בשטרות הנכתבים בעיר בית אל, שצריך לכתוב שם העיר! ומכל שכן גטי נשים! אלא על כרחך אינו קדוש. ע"ש.

[שוב מצאתי באליה רבה או"ח סי' קמ"ב אות ג', שכתבף נשאלתי מסופר וכו' שם המקום בית אל וכו' אי שפיר לגרור תיבת בית אל. והשיב: מי הגיד לך דבית אל הוא מקודש? ושאלתי מפי סופרים ואומרים שאין מקדשין אותו כלל. והתרגום מוכיח, דבכל מקום מתרגם על 'אל' – 'אלקא', והכא לא תירגם רק 'בית אל'. עכ"ל].

אלא דלאחר העיון יש לחלק, דודאי בית הכנסת שקראו אותו 'בית אל' הוא על שם שהוא מקום כבודו של הקדוש ברוך הוא, ונכנסים בו להתפלל. וכיון שקראוהו על שם שהוא ביתו של הקדוש ברוך הוא, אם כן היה אסור להוציא שם זה בסתם, שהוא כמוציא שם שמים.

ואולי היה נפקא מינה מי הם המייסדים מבית הכנסת, שאם היו שומרי התורה – ודאי שלא קראוהו בשם שיעברו בו בקראו אותו, ועל כרחך על שם העיר בית אל קראוהו, ואם היו אנשים מהכת המובדלת הנקראים רעפארמער, אם כן ודאי לשם מי שמתפללין בו נתכוונו, והיה אסור להזכיר.

ואף שיש לדחוק קצת ולומר דאפילו אם השם ניתן לשם מי שמתפללין בו, מכל מקום עכשיו מי שמזכיר הביהכ"נ כוונתו רק להזכיר שם ביהכ"נ, ולא לשם המקום, ואם כן אין כאן איסור. אלא דמכל מקום אולי הכוונה היתה לשם השם, וגם הקריאה, כי אפשר דמדבר על עיקר השם, וכמו בשם 'שלום' שכתבתי בספרי שו"ת הנ"ל לחלק, אלא דהתם השם ניתן על שם אדם אחר, והכא הרי ניתן לשם ה', אלא דאפשר דהכי נמי על שם ביהכ"נ אחר ניתן, אשר לפענ"ד המחמיר לכנות בית קל לא הפסיד, ותע"ב".

חילוק בין בית אל המקראית ליישוב בית אל של ימינו

הרב אשר וייס

במאמרו של הרב אבישי גרינצייג הנ"ל, ביחס לאיסור מחיקת השם, כתב ששאל את ר' אשר וייס בעניין, והשיב לו ש"נראה דעד כאן לא נחלקו אלא במה שכתוב בתורה בית אל", "אבל בשם העיר בזמנינו מודי כו"ע דאין כאן אלא שם מקום בלבד ואין בו קדושה כלל":

"נראה דעד כאן לא נחלקו אלא במה שכתוב בתורה בית אל, דלדעת ספר שמות קודש וחול כונתו בית אלהא ע"ש השכינה, אבל בשם העיר בזמנינו מודי כו"ע דאין כאן אלא שם מקום בלבד ואין בו קדושה כלל".

חילוק בין בית אל של בנימין לבית אל של אפרים

בשו"ת 'בית שלמה' (לרבי שלמה דרימר) סת"ם כב, דן לגבי סופר שלא קידש את שמות 'בית אל' בתורה. בתחילה הביא את המחלוקת הנ"ל אם שם 'בית אל' הוא קודש או לא, ובהמשך כתב שלדעתו יש לחלק בין 'בית אל' של ימי אברהם, שהיתה בנחלת בנימין, ולה אין משמעות של קודש, לבין 'בית אל' של יעקב, שהיתה בנחלת אפרים, ולה יש משמעות של קודש וצריך לקדשה.

ואף שה'אליה רבה' והפמ"ג כתבו שהסופרים לא מקדשים אף שם של 'בית אל', "אולי שמע השומע וטעה. ולא על הגאון בעל אליה רבא ח"ו אני אומר כן, אלא על הסופרים שאמרו בפניו כן, אולי הם שמעו מרבם ד'בית אל' אין צריך לקדש. אמנם רבותיהם לא היה להם בקבלה רק על בית אל דאברהם, והם טעו וסברו דגם בית אל דיעקב אין צריך לקדש, וזה אינו כמו שכתבתי":

"… על כן, אם שאיני כדאי להכריע, נלע"ד להכריע דבית אל דכתיב ב' פעמים בפרשת לך גבי אברהם אבינו ע"ה, זה ודאי חול הוא ואין צריך לקדש. אמנם בית אל דכתיב בפרשת ויצא ובפרשת וישלח גבי יעקב אבינו ע"ה צריך לקדש, דודאי בית אל של יעקב אינו בית אל של אברהם, דהא גבי יעקב כתיב: 'ויקרא את שם המקום ההוא בית אל, ואולם לוז שם העיר לראשונה', ואם הוא בית אל של אברהם, הוא נקרא 'בית אל' מכבר בימי אברהם. אלא ודאי שאינו בית אל הנ"ל, וכן כתב הרמב"ן שם בפירושו בפירוש, וכן כתב רש"י בהג"ה בפירוש 'בית אל': לא זה הוא הסמוך לעי, ע"ש. ובית אל של אברהם הוא היה סמוך לעי, כדכתיב בריש פרשת לך במקרא. וכן כתב רש"י בספר יהושע (סי' טז פרשה יג) שבית אל שאצל העי מנחלת בנימין הוא, כמפורש שם (בפסוק כב).

אבל לוז, שקראה יעקב 'בית אל', הוא בגבול המפסיק בין יוסף לבנימין. ובית אל זה של יוסף היה, כמפורש שם, ע"ש בפירוש רש"י, ומשום הכי אתי שפיר הכל, ד'בית אל' של יעקב שקראו על שם בית אלקים כנ"ל, קודש הוא וצריך לקדשו, וזהו בית אל של לוז. אבל בית אל של אברהם, שאצל העי, שנקרא סתם 'בית אל' מאז, כמו שכתב הרמב"ן (ריש פרשת ויצא), זה – חול הוא, ומשום הכי לא קשיא מחיאל בת האלי, דנראה שהיה מבית אל שאצל העי שהוא בית אל של בנימין, ומשום הכי בנה יריחו שהוא גם כן בנחלת בני בנימין. וע"ש בפירוש רש"י ובהגהת הגרי"ב, ומשום הכי תמהו רבותינו מפני מה תלאו באחאב, שהוא לא היה מלך על שבט בנימין, ותירצו שתולין הקלקלה במקולקל.

הן אמת שהאליה רבא מביא ראיה מהסופרים לנידון דידיה ושם היה השאלה לענין בית אל שבריש פרשת ויצא עש"ה, ובפרי מגדים (או"ח סי' קמג). מ"מ אני אומר אולי שמע השומע וטעה, ולא על הגאון בעל אליה רבא ח"ו אני אומר כן, אלא על הסופרים שאמרו בפניו כן, אולי הם שמעו מרבם ד'בית אל' אין צריך לקדש. אמנם רבותיהם לא היה להם בקבלה רק על 'בית אל' דאברהם, והם טעו וסברו דגם 'בית אל' דיעקב אין צריך לקדש, וזה אינו כמו שכתבתי.

על כן עלה בדעתי להורות לפי חוות דעתי שבית אל שבפרשת לך אין צריך תיקון, אמנם בית אל שבפרשת ויצא ופרשת וישלח צריך תיקון".

הדנים את 'בית אל' כספק

גִדולי הקדש

בספר גידולי הקדש (לבעל ה'מקדש מעט') כלל טז, ו, הביא את המחלוקת לגבי 'בית אל', והביא את דברי הברכ"י ש"רוב אחרונים סבירא להו דבית אל חול", ושבסוף דבריו "מצא בתקון סופרים שהוא חול". ומנגד למלאכת הקודש הוא קודש.

למעשה כתב ה'גדולי הקדש' ש"ולענ"ד נוטה יותר שהוא חול, ומכל מקום יש לדונו כספק":

"מקדם לבית אל. דעת המאיר נתיב, שכל 'בית אל' – חול, שהוא שם מקום. וכ"כ הא"ר ס'י קמ"ב סק"ג. ובמלאכת הקדש כתב… אם כן הוא קודש. ובקסת הסופר הוסיף דאף למ"ד אינו נחלק, אין מוכרח שהוא חול… ולא נהירא…

ועי' ברכ"י יו"ד סי' רע"ו דין ז"ך, דרוב אחרונים סבירא להו דבית אל חול… וסוף דבריו שמצא בתקון סופרים שהוא חול. ובמלאכת הקדש כתב דעת נוטה שהוא קודש, אם לא שיש קבלה שהוא חול, כמו שכתב בברכ"י. ולענ"ד נוטה יותר שהוא חול. ומכל מקום יש לדונו כספק".

המאמר מאת הרב יאיר וייץ, חוקר תורני במכון הר ברכה, העוסק בבירור סוגיות עבור ספרי 'פניני הלכה'. כותב מאמרים בתחומי התנ"ך וההלכה, מחבר סדרת בדרכה של תורה על חמשת חומשי התורה, והספר בדרכם של כתובים על חמש המגילות.

[1] לפנינו במסכת סופרים דווקא מבואר שאלו שני שמות, כנ"ל.

[2] בספר מלאכת הקודש (המובא להלן) גרס: 'והקבלה תכריע'.

[3] הערת ה'שדי חמד' על דברים אלו של הרב שלמה הכהן מווילנא: "אמר המחבר: ספר מלאכת הקדש אין אצלי, ואתה תחזה להרב פרי מגדים סי' קמג באשל אברהם אות ט', שכתב דבית אל הכתוב בפרשת ויצא… אינו קודש…".