שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

סוכות | זמן שמחתנו בקשר שלנו עם הקב"ה!

אנו מתכוננים לקראת חג הסוכות, מתכוננים להיכנס לחיבוק האלוקי, כדברי האר"י, להיות צפונים בצל השכינה – כי יצפנני בסוכו – הסוכה היא מקום השראת השכינה, לא לחינם למדו חז"ל את הגובה של הסוכה על פי הדעה המרכזית מכנפי הכרובים שהיו סוככים בכנפיהם על הכפורת, כי הסוכה היא הביטוי של האהבה הגדולה ביננו לבין הקב"ה, והכרובים שהיו הביטוי לאהבת העצומה בין הקב"ה לעם ישראל כדברי הגמרא:

אמר רב קטינא בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ואומרים להן ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה.

מכאן השמחה הגדולה והמופלאה של חג הסוכות, כי זוכים להיות ב'צילא דמהימנותא', בצל האמונה – בצל השכינה.

כמה אנו זקוקים השנה לחיבוק האלוקי הזה!

אהבה אמת, היא הדדית, ובאמת גם בסוכות אפשר לומר שהקב"ה מגלה את אהבתו אלינו ואנו מגלים את האהבה אליו:

הצד האלוקי, הוא שהקב"ה משגיח עלינו ובמשך דורות נוכח כל הניסיונות לפגוע בעם ישראל 'מגן אברהם', ועוזר לנו לראות ולחוש, איך הוא כל הזמן איתנו, התחושה העמוקה שהקב"ה חופף ומשגיח על עולמו ככלל, ועל עם קרובו בפרט, ממלאת אותנו.

היציאה אל בית הארעי, מפנימה בנו את התחושה, שחיינו תלויים בידיו אנו ארעיים, כל שהותנו בעולם היא ארעית, אבל איננו יוצאים סתם לבית ארעי, אלא לבית ה', לכן מחד קיומנו הפיזי הוא ארעי, אך הקיום האמיתי שלנו הוא נצחי,  ועצם חיינו מחוברים אל הנצח, ביציאה מביתנו הפיזי, אנו נענים להזמנה האלוקית לבוא לבית ה'.

אך ביציאה לסוכה אנו גם מביעים את האהבה העצומה שלנו לקב"ה, אנו מזכירים לקב"ה את חסד נעורינו:

…זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה.

כפי שכותב רבינו בחיי, בהסבירו מדוע עלינו לעשות זכר לסוכות אם הם היו סוכות ממש:

דעת האומר סוכות ממש עשו להם, מפני זה נצטווינו לעשות סוכות דוגמתן, כדי שיתגלה ויתפרסם מתוך מצוות הסוכה גודל מעלתן של ישראל במדבר. שהיו הולכים עם כובד האנשים והנשים והטף במקום ההוא, אשר אין בטבע האדם לחיות בו והוא שהעיד הכתוב 'ארץ ציה ושממה, לא מקום זרע ותאנה וגפן'.

אך חסד נעורינו לא היה מאורע חד פעמי, במשך דורות, אנו מוסרים את נפשנו באמונה ובנאמנות לקב"ה, יוצאים לבתי ארעי, מסכנים את קיומנו החומרי מתוך אהבה גדולה לקב"ה.

הרב אבישי מזרחי, מעלה שסוכות הוא סוג של השלמה ליום הכיפורים, ביום הכיפורים עמדנו לפני ה', והכינו על חטא שוב ושוב. אשמנו. בגדנו. גזלנו. על חטא שחטאנו ועל חטאים שחטאנו, האגרוף מכה על החזה והלב מתבקע מבושה וכאב.

אמנם בניגוד לכל משפט אזרחי אחר לא ניסינו לרגע לספר על עצמנו גם משהו טוב, בכל זאת אם ישמע אדון-כל גם על המצוות שעשינו במרוצת השנה, על החסד וכיבוד ההורים, על תורה ותפילה על ששמרנו מצוותיו והקפדנו על קלות וחמורות, אולי ירחם. מדוע לא הצגנו לפניו גם את זכויותינו? שופט בשר ודם ודאי היה מתרשם מעשייתנו הברוכה ובטיעונים לעונש היה ממתיק את גזר הדין. מדוע לא תיקנו חכמים לספר את מעשינו הטובים?

דומה כי חג הסוכות בא להשלים את החלק הזה במשפט. בסוכות אנו מזכירים לריבונו של עולם את אהבת כלולותינו, את לכתנו אחריו במדבר בארץ לא זרועה. אחרי שהודינו לו בשיר והלל על צאתנו ממצריים (פסח) ועל שנתן לנו תורתו (שבועות) אנו מזכירים לו שגם אנחנו עמדנו בתנאי ההתקשרות, גם אנחנו התמסרנו אליו עד אין קץ. איננו רק חוטאים ופושעים, אלא גם יכולים לעמוד בגאון, זקופים כלולב, ולספר ששילמנו ועודנו משלמים מחיר כבד על אהבתנו אליו. בסוכות אנו מבקשים לספר את גודל מעלתנו ואת האהבה היוקדת שבוערת בנו. אנחנו מרשים לעצמנו לטפוח עצמאית על השכם ואולי בשל כך אנחנו גם מכרכרים בכל עוז בחג הסוכות ומוצפים משמחה, הלב מתרחב וזורח כאתרוג זהוב, מהודר, בסוכות אנחנו מבקשים לנער את אבק הדרכים והחטאים, הנפילות והכישלונות, לדבר על הטוב בפשטות ולשמוח במי שאנחנו ויותר מזה בחיבור העמוק האוהב, השלו והבטוח שיש לנו עם ידיד נפשנו ואהובנו לעד, משוש חיינו וגעגועינו.

אנו אומרים לקב"ה רק רצינו להזכיר לך (ולנו), ריבונו של עולם, בין ענפי הסכך וריחות ההדס, שעודנו אוהבים ומאמינים גדולים. הלכנו אחריך ארבעים שנה בעיניים כלות, לוהטות, בארץ לא זרועה. גם כשפקפקנו, גם כשנסתפקנו, גם כשהתגעגענו לשומים ולבצלים ממצרים תמיד הסתנוורנו מאהבה אליך, צעדנו אחריך באש ובמים תחת סוכות עראיות, בארץ ציה ושממה.
גם בחלוף שנות גלות ויסורי אין קץ עודנו אוהבים ומשלמים יום יום מחיר כבד על אהבתנו.

סוכות הוא החג שלנו, הוא מספר על החלק שלנו ברומן המיוסר והמצמיח שרקמנו איתך.

ויש וידוי אחר לומר בחג הסוכות:

שֶׁאֵין אָנוּ מַעֲמִידֵי פָּנִים אוֹ עַנְוְתָנִים גְּמוּרִים  לוֹמַר לְפָנֶיךָ רְשָׁעִים אֲנַחְנוּ וְלֹא צָדַקְנוּ. אָבַל צָדַקְנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ.

אָהַבְנוּ. בָּטַחְנוּ. גָּמַלְנוּ חֶסֶד. דִּבַּרְנוּ טוֹב. הֶעְצַמְנוּ. וִתַּרְנוּ. זִכִּינוּ. חָמַלְנוּ. טִהַרְנוּ. יָצַרְנוּ. כִּבַּדְנוּ הוֹרִים וּמוֹרִים. לָמַדְנוּ.  מָחַלְנוּ. נִצַּחְנוּ אֶת יִצְרֵנוּ הָרַע. סָלַחְנוּ. עוֹרַרְנוּ. פָּעַלְנוּ טוֹב. צִיַּתְנוּ. קָרָאנוּ בְּכָל לֵב. רָצִינוּ לְהֵיטִיב. שִׁבַּחְנוּ. תְּמִימִים וִישָׁרִים הָיִינוּ.

שָׁמַרְנוּ מִצְווֹתֶיךָ וְשָׁוָה לָנוּ וַעֲדַיִן שְׂמֵחִים בִּבְחִירָתֵנוּ.

 

כך בכל שנה ושנה ובשנה זו, כותב הרב אייל ורד אנו אומרים:

אנא ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו. תבוא לפניך תפילותינו. ואל תתעלם מתחינתנו.

שאין אנחנו עזי פנים וקשי עורף לומר לפניך צדיקים אנחנו ולא חטאנו.

אבל  נלחמנו. התמסרנו. רצנו בלי שקראו לנו. אנחנו. אבותינו. ילדינו. נשותינו ואנשי ביתנו.

אהבנו. בטחנו. גיברנו עצמנו. דבקנו. הצלנו. הסתערנו. ויתרנו על חגים. מועדים. שבתות וזמן משפחה.

זיוודנו. חימשנו. חתמנו. טיפלנו בטנקים. ייחדנו עצמנו למלחמה. כבשנו. כאבנו. לחמנו. מוטטנו. נהרגנו.

נפצענו. נקטעו ידינו. ורגלינו. סמכנו אחד על השני. סובבנו סבב רביעי. סחבנו פצועים. עודדנו. פשטנו. פוצצנו.

ציוותנו. צעקנו אחרי. קדימה הסתער. קיווינו. קברנו. קראנו. ריפאנו את אחינו הפצועים. רדפנו ולא שבנו עד כלותם.

שלחנו את ילדינו. שילחנו את עצמנו. שברנו את ליבנו. שאגנו. תמכנו. תרמנו. הכול. מדם ועד שרוך נעל. תקפנו.

תפילות רבות התפללנו.
ואת כולם אלוה סליחות – זכור לנו. רשום לנו. חתום לנו.

שנזכה בחג הזה, לחוש ולשמוח באהבה הגדולה בין ישראל לקב"ה! – ונתפלל לקב"ה: הודע שיש לך אהובים בעולמך!

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן