שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

פרשת מטות-מסעי | לא להוריד את רוח הניצחון!

בקשתם ההגיונית והתמימה של בני גד ובני ראובן: "וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן", נענית על ידי משה בחריפות נוראה:

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה? – וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם ה'? – כֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ…וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר הָעֹשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי ה', וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף ה' אֶל יִשְׂרָאֵל. כִּי תְשׁוּבֻן מֵאַחֲרָיו וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר וְשִׁחַתֶּם לְכָל הָעָם הַזֶּה".

למה התגובה כל כך חמורה, מדברי משה עולות שתי נקודות שמתחברות זו לזו

הנקודה האחת, הניתוק מכלל ישראל, הייתכן שעם ישראל יהיה במלחמה, ואתם תדאגו לצאנכם ובקרכם? שעם ישראל יילחם ואתם תמשיכו להתנהל כאלו יש שגרה? – הניתוק הזה מעם ישראל הוא נורא ואיום!

לצערנו גם היום אנו חווים את הניתוק הזה, הניתוק שהחל מחוסר האיכפתיות לכך שאחינו, תושבי העוטף, תושבי שדרות, חיו בשגרת חיים שמידי פעם נורים לעברם קאסמים, מידי פעם מופרחים בלוני תבערה, אבל במדינת תל אביב חיים בניתוק, וממשיך ממש בימים אלה, שעשרות אלפים מאחינו, לא יכולים לחיות בבתיהם, בדרום ובצפון, ומדינת מגדרה עד חדרה – מנותקת!, אם תגובה לירי על הדרום או הצפון הייתה נענית כמו ירי לתל אביב, המציאות הייתה אחרת.

הנקודה השנייה היא שניתוק כזה, מוביל להחלשת רוח הלחימה והמוטיבציה של העם להילחם, מה שגורם לניצחון או חס וחלילה לתבוסה, זה המורל של הלוחמים, זו רוח הלחימה, כאשר יש שבטים בעם ישראל, שיוצרים אווירת של חולשה, לא רוצים להילחם, מעדיפים לוותר על הארץ ולא לעבור את הירדן, מעדיפים את חיי הפרט על ניצחון הכלל, מעדיפים את 'זכויות האוייב', על פני כבודם של חיילנו, זה דבר חמור מאין כמוהו!

הרי האבן עזרא כתב שלא לחינם הומתו כל דור יוצאי מצריים, מעבר לחטא המרגלים, חטא המרגלים היה סימפטום, לחוסר ברוח לחימה וגבורה, וממילא לא יכלו דור העבדים – יוצאי מצרים להיות דור הניצחון והכיבוש הארץ.

"סבב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים כי אין בהם כוח להילחם בכנענים עד שקם דור אחר דור המדבר, שלא ראו גלות והייתה להם נפש גבוהה", (וכן כתב הרמב"ם במו"נ ח"ג פל"ב).

על ניתוק מהעם שמוביל להחלשת הרוח הלאומית אי אפשר לעבור לסדר היום, ומשה רבנו יוצא נגדם בכל תוקף.

כנגד הניתוק והתבוסתנות מצווה משה כאשר יוצאים לנקום את נקמת ה' ובני ישראל במדיינים:

"הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן, אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא", שני דברים ניתן ללמוד מכאן.

דבר ראשון, כל השבטים יהיו שותפים, אין שבט שיכול לא להיות שותף, יתר על כן, כולם שותפים בשווה 'אלף למטה'.
דבר שני, הביטוי 'הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם', הוא ביטוי שיש לתת עליו את הדעת, הגמרא מסבירה את הביטוי הזה (יבמות קב,ב): "שלופי מביתא לקרבא", כלומר גייסו כוחות מילואים, ויש להסתפק האם זה בגלל הצורך הצבאי שלקראת המלחמה על מדין לא הספיק הכח הלוחם שהיה זמין לעם ישראל, והיה צורך לתגבר אותו בכוחות מהעורף, או שזה בשל הצורך לשותפות וחיבור, שלא רק משפחות לוחמי הקבע והסדיר יהיו שותפים אלא שכל ישראל יהיו שותפים, נטיית לבי היא שהרצון היה לשותפות וחיבור.

יש צורך שהעורף והחזית יהיו מחוברים, החיבור הזה מתבטא במלחמה ומתבטא בניצחון, כי על פי דברינו מובן היטב מדוע דווקא כאן מופיעה פרשיית חלוקת השלל, שהדגש המרכזי הוא החיבור של הלוחמים בפועל אל כלל העם:
"שָׂא אֵת רֹאשׁ מַלְקוֹחַ הַשְּׁבִי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה אַתָּה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הָעֵדָה. וְחָצִיתָ אֶת הַמַּלְקוֹחַ בֵּין תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא וּבֵין כָּל הָעֵדָה".

לעומת המתנתקים והמחלישים התורה מצווה – 'הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם' – תצאו מתוך עצמכם, תתחברו לכלל האומה, תתחברו למהלך ההיסטורי האלוקי, שהקב"ה משיב את עמו לארצו!

יהי רצון שנזכה לחבר ולהתחבר, שנזכה לפעול יחד ולנצח!

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן