- הרב זאב סולטנוביץ' |
- מדרש |
- בראשית |
- בראשית רבה |
- וידאו |
דף הבית » מערכת שיעורים » תנך » מדרש » בראשית רבה, פרשה ח סעיף יב
שאלות ששלחתם
א. אמנם ענף כזה הוא מוקצה מחמת גופו שאין בו ההיתר של צורך גופו ומקומו כשם שיש בכלי שמלאכתו לאיסור, אבל יש כלל שאומר שמוקצה שאין לו חשיבות שדבוק לבגד, כמו למשל שערה שנפלה על הבגד, הוא טפל לבגד, ולכן אף שהוא מוקצה מותר להסירו, וכל עוד הוא בידו, כיוון שהגיע לידו בהיתר, יכול להניחו במקום שצריך, כגון בפח, ולא צריך לזורקו ברחוב על הרצפה וכד'. כלל זה מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. ספר זה מביא את כל הפסקים שמובאים בספרי פניני הלכה בספר אחד: הלכות שבת פרק כג סעיף יב – מוקצה שאין לו חשיבות, שמונח באופן הטפל לחפץ של היתר, מותר לסלקו מעליו. כגון להסיר זבוב או גרעין לימון מהכוס או הקערה (באופן שאין איסור בורר), וכגון להסיר חוט או שערה שנפלו על הבגד, או לגרד חתיכת בוץ שדבוקה לכיסא (עי' בפרק יג, ט). ב. גם אם היה אסור להסיר את הענף, הבגד לא נאסר בשימוש, שכן הבגד היה בר שימוש גם עם הענף. דומה הדבר למי שפתח את המקרר באיסור למרות שידע שהנורה שבו עובדת, שאמנם אסור לו להנות מאור המנורה, אבל אין עליו איסור להנות מתכולת המקרר. דין זה מובא בספר הקיצור פרק כו סעיף ז – כאשר על ידי המלאכה האסורה נעשתה פעולה אחרת מותרת, מותר ליהנות ממנה. כגון שתיקנו באיסור כלי לפיצוח אגוזים, ועברו ופיצחו בו אגוזים – מותר לאוכלם, כיוון שבפעולת הפיצוח עצמה אין איסור. וכן כאשר הביאו מפתח באיסור ופתחו את הדלת, מותר להיכנס בה. וכן כאשר פתחו באיסור דלת של מקרר שהנורה שלו עובדת, מותר להוציא מהמקרר מאכלים (ולגבי סגירתה עי' בפרק יז, יא). ג. אני מבין שאת מתכוונת לכך שבעת שמסירים את הסקוטצ מהבגד, הוא עלול לתלוש חלק זעיר מהבד. דבר זה מותר כדין 'אינו מתכוון', או כדין פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן. אביא לך את הדברים מספר הקיצור פרק ט: דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא ז. המתכוון לעשות דבר מותר, אך ייתכן שתיעשה מלאכה אסורה שאין כוונתו לעשותה וגם אין ודאות שתיעשה – מותר לו לעשות את הדבר המותר. לפיכך, מותר לגרור בשבת ספסל על קרקע קשה כדי להעבירו ממקום למקום, למרות שרוב הסיכויים שרגלי הספסל יעשו חריץ בקרקע. וכן מותר לרוץ על גבי עשבים גם במקום שרוב הסיכויים שיגרום לעקירתם. כלל זה נקרא 'דבר שאינו מתכוון', והוא מותר בכל התורה כולה ולא רק בהלכות שבת. ח. כאשר ברור שתוך כדי גרירת הספסל יֵעשה חריץ בקרקע, אסור לגרור את הספסל. וכן אם ברור שתוך כדי ריצתו יֵעקרו עשבים, אסור לרוץ שם. כלל זה נקרא 'פסיק רישא' (פס"ר), והוא אסור בכל התורה כולה. אם נוח לו בתוצאה האסורה (פס"ר 'דניחא ליה') והיא אסורה מהתורה – עבר על איסור תורה. ואם אין לו עניין בתוצאה האסורה (פס"ר 'דלא ניחא ליה'), כיוון שלא התכוון לעשותה, עבר על איסור מדברי חכמים. וכאשר גם האיסור שיֵעשה אסור רק מדברי חכמים וגם אין לו עניין בו (פס"ר דלא ניחא ליה בדרבנן), אפשר להקל במקום הצורך. מחבר התשובה: הרב אורן מצא 2024-05-21 14:20:52 כוונת הרב להקל רק בשבת ולא בשני וחמישי. מחבר התשובה: הרב אורן מצא 2024-05-19 08:41:33 כן. מותר להתגלח במכונת גילוח בכל מקום בפנים. מחבר התשובה: הרב אורן מצא 2024-05-17 11:40:27 מותר להדביק פלסטר על הגוף, כדי להגן על פצע או מקום רגיש, שלא יתחכך בבגד או בחפצים אחרים. והיתר זה הוא גם כאשר מדובר במיחוש בלבד, הואיל והפלסטר אינו מרפא אלא רק מגן (שו"ע שכח, כג). ואף שאסור להדביק פלסטר על נייר וכיוצא בזה משום מלאכת 'תופר', בהדבקה על הגוף אין איסור, כי אין תפירה על גוף האדם, ובנוסף לכך ההדבקה לזמן קצר. לידיעתך יצא כעת ספר קיצור לפניני הלכה, המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד. מחבר התשובה: הרב אורן מצא 2024-05-18 18:37:11 אסור להשתתף בטקס נישואין שמנוגד להלכה. https://www.tzohar.org.il/wp-content/uploads/39_05.pdf מחבר התשובה: הרב אורן מצא 2024-05-16 05:44:24
שאלות אחרונות
הלכות שבת
שלום וברכה,
לפני כמה שבתות הלכתי ברחוב ונתקע לי בחצאית ענף גדול. לא ידעתי מה לעשות והסרתי אותו, אך איני יודעת אם הדבר מותר בשבת. מצד אחד לא נראה לי הגיוני להמשיך להסתובב איתו והוא גם יכול לשרוט אותי, ומצד שני להבנתי יש בעיית מוקצה וגם הוא היה עלול לקרוע לי את החצאית. אשמח לדעת א'- אם אכן היה מותר לי להסיר אותו וב'- אם לא, האם יש בעיה שאלבש מכאן והלאה את חצאית כי אולי יש כאן סוג של הנאה מחילול שבת? וג'- במקרים אחרים קרה לי שסנדלי שורש נתקעו גם הם בבגדי (סנדלים של אנשים אחרים שהיו על הרצפה, כך שבעייתי להסתובב איתם כל השבת..), השאלה מה הדין גם במקרה כזה מבחינת חשש לקריעה?
תודה רבה מראש
הוספת עולים בשני וחמישי בבר מצווה
בס"ד
שלום וברכה,
בפרק ה מהלכות קריאת התורה הלכה ח' בסיכום הדברים כותב הרב:
"למעשה, בחגים אין להוסיף, ובשבתות, כשיש צורך להוסיף עולים, כגון כשיש בבית הכנסת חתן או ברית מילה, מותר להוסיף על העולים. וכן אם כל הקהל מסכים להוספת עולים, ואין תרעומת על אריכות התפילה – מותר להוסיף על העולים, שכך היא דעת רוב הפוסקים (מ"א שם)".
האם הכוונה שבשני וחמישי – כאשר אין תרעומת (במקרה שלנו -מתכנסים בחוג המשפחה והחברים לעליית בר מצווה בבית הכנסת – מניין נפרד מהמניין הקבוע), האם נוכל להוסיף עולה אחד או יותר?
במידה וכן, האם נכון לבצע חזרה על העלייה השלישית?
תודה רבה
פאת הראש
שלום
האם מותר לגלח את השערות שכנגד מקום הפאות אבל לא במקום עיקר הפאה כגון שערות אחדות הגדלות על הלחי?
מדבקות לחצ'קונים בשבת
האם מותר להדביק מדבקות נגד חצ'קונים בשבת?
פניני הלכה שבת פרק כח (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה)
ט – פלסטר, תחבושות וטיפול בפצעים
חתונה אזרחית
שלום הרב,
רציתי לשאול האם מותר לי להשתתף בטקס חתונה אזרחית?
תודה רבה .
הרב אליעזר מלמד
הרב יונדב זר
הרב מאור קיים
הרב יונדב זר
הרב גור גלון
הרב נתן ארונס
הרב גור גלון
כתובת:
ישיבת הר ברכה, ת"ד 1, הר ברכה מיקוד 4483500
שעות פעילות ומענה טלפוני:
ימים א'-ה', 8:30-13:30
טלפון: 02-9974836
מייל: office@yhb.org.il
ווטסאפ: 02-9974836
כתובת: ישיבת הר ברכה, ת"ד 1, הר ברכה 4483500
שעות פעילות המשרד: א'-ה', 8:30-13:30
אימייל: Office@yhb.org.il
וואטסאפ: 02-9974836
טלפון: 02-9974836