חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת אמור – קידוש ה' הגדול

בפרשת השבוע, אנו נפגשים במצווה הגדולה בכל המצוות, מצוות קידוש השם:

ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם.

מפסוק זה אנו למדים על החיוב לקדש את השם ועל האיסור לחלל את השם.

זהו דבר ששמתי לב אליו השנה, שהכרזת העצמאות, הקמת המדינה הייתה בערב שבת פרשת אמור, וזה פלא הרי הקמת המדינה היא קידוש ה' הגדול ביותר שהיה מאז יציאת מצרים.

שהרי עצם תקומתה של מדינת ישראל הוא קידוש השם שאין כדוגמתו. כי מהו 'קידוש השם', וצריך לשים לב, לא מדובר בקידוש ה', אלא בקידוש השם, שהרי שמו של כל דבר הוא הדרך שבו מבטאים אותו בעולם, הדרך בה הוא מופיע.

שאנו אומרים 'טוב שם משמן טוב', הכוונה היא שיותר חשוב מעושר, זה איזה חותם האדם משאיר בעולם, השם – זה החותם העולה ממכלול מעשיו ומידותיו של האדם, כפי שהם מופיעים באופן ממשי בעולם.

ממילא קידוש השם, פירושו העלאת התגלות ה' בעולם. יש לקב"ה שמות שונים. כל שם מבטא צורה מסוימת של התגלות ה' בעולם. קידוש השם, פירושו מציאות או מעשה שמרבים התגלות ה' בעולם, לעומת, חס ושלום, חילול השם שפירושו מציאות או מעשה שממעטים את התגלות ה' בעולם.

התגלות ה' בעולם במלוא גודלה ושלמותה יכולה להיות רק על ידי עם ישראל, שהרי עם ישראל הם הנקראים בשמו של הקב"ה, לכן עצם העובדה שעם ישראל בגלות, שאין לו כבוד לאומי, והוא גולה מארצו, זהו חילול שמו של הקב"ה, וכשהוא יושב בארצו כעם ריבוני ומשגשג זהו קידוש השם, וכך מלמדנו הנביא יחזקאל:

וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי: וָאֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם עַל הַדָּם אֲשֶׁר שָׁפְכוּ עַל הָאָרֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶם טִמְּאוּהָ: וָאָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילוֹתָם שְׁפַטְתִּים.
תמצית הדברים היא שישראל נהגו בארץ שלא כשורה, וכתוצאה מכך הלכו לגלות. ובהמשך נאמר שם:

"וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ד' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ".

מדגיש רש"י:

"וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" – השפילו את כבודי. ומהו החילול? באמור אויביהם עליהם: "עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ"…

זהו החילול. כלומר, עצם העובדה שישראל נמצאים בגלות סובלים ומושפלים הוא חילול השם הממעט הופעת ה' בעולם. ולכן:

"וָאֶחְמֹל עַל שֵׁם קָדְשִׁי… לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ד' א-להים לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם: וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם…".

שואל שוב רש"י:

ומה הוא הקידוש? "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם"

כלומר, הגלות היא חילול השם ואילו בגאולה כשלעצמה מתקדש השם. וראשית קידוש השם זו שיבת עם ישראל לארצו, זה קיבוץ גלויות.

במילים אחרות, שמו של ה', כלומר, הופעתו וגילויו בעולם זה עם ישראל, ולכן קידוש השם וחילול השם, תלוי במצבם של ישראל, ואכן המהרש"ל, בביאורו למצות חילול ה' בסמ"ג שואל:

יש מקשים, למה תלה עיקר עוון החילול במילת השם יותר משאר עבירות, ולמה לא אמר "לא תחללו אותי"?
ועונה המהרש"ל:

ונראה לי שהוא יתעלה לא קפיד אלא אמעלת (= על מעלת) ישראל שלא יצא עליהם שום דופי וקלון, כי הם תלויים בשמו יתברך וזה מה שתיקנו בתפילת ראש השנה "ושמנו קראת בשמך", ויש להם סעד מן המקרא "ומה תעשה לשמך הגדול", כדאיתא בירושלמי.

אם ננסה לבאר יותר, כלל ישראל, הם שם ה' בעולם, וכלל ישראל, בא לידי ביטוי בשלושה דברים, עם ישראל, שנקרא בשם ה', תורת ישראל וארץ ישראל, לכן גם ארץ ישראל נקראת בשם ה':

כי שמך נקרא על עירך ועל עמך.

וכן תורת ישראל:

כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו.

ומכאן למדו לברכת התורה, הנקראת שמו של הקב"ה.

כלל ישראל מופיע דרך שלושה דברים כלליים, העם, הארץ והתורה, וממילא שלושה דברים אלו, התורה, העם והארץ, שנקראו בשמו של הקב"ה, יש לנו חיוב להגדילם ולרוממם, וחלילה לנו מלחללם ולהשפילם.

יותר מכך, מכיוון שכל מטרת הבריאה היא להופיע את שם ה' ולקדש את שמו, כפי שאומרת הברייתא בסוף פרק קניין תורה במסכת אבות:

כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא בראו אלא לכבודו, שנאמר: 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו'.

כל הבריאה היא לגלות את כבוד ה', שזהו קידוש שמו, לכן מצוות קידוש ה' כוללת חיוב למסור את הנפש על קידוש שמו יתברך במקרים מסוימים, שהרי כל הבריאה היא בשביל זה.

ואכן, בשלושת הדברים האלו מצאנו חיוב למסור את הנפש, שהרי על עם ישראל וארץ ישראל אנו מצווים להילחם מלחמת מצווה, והמצווה להילחם כוללת בתוכה את מסירות הנפש, כדבריו הפשוטים והיסודיים של המנחת חינוך:

מצוה זו (של מלחמת שבעת עממין) התורה ציוותה ללחום עמהם, וידוע דהתורה לא תסמוך דיניה על הנס, כמובא ברמב"ן ובדרך העולם נהרגים משני הצדדים בעת מלחמה, אם כן חזינן דהתורה גזרה ללחום עמהם אף דהיא סכנה…
על התורה נצטווינו למסור את נפשנו על שלוש העברות החמורות, ובשעת השמד אף על כל התורה כולה.

מצוות קידוש השם, מקיפה את כל חיינו, כל מעשה ומעשה של כל יהודי, כמי ששם ה' נקרא עליו, וכל שכן, כל מעשה ומעשה של עם ישראל, יש לו משמעות עצומה.

חיוב מסירות הנפש, הוא עניין מהותי, כפי שכותב הרב יהושע וייצמן:

העובדה שישנם ערכים שמקריבים למענם אף את החיים, נותנת משמעות לחיים עצמם. החיים אינם סתם תקופת זמן שחולפת על האדם. יש לחיים מטרה, ישנם כיוון ותכלית שאנו צריכים לשאוף אליהם, והם עומדים מעל החיים אין החיים מסתכמים רק במה שנראה לעיניים ונתפס על ידינו. החיים הם חלק ממערכת גדולה ועליונה, ועל כן ישנם פעמים שאנו נדרשים להקריב אף את החיים עצמם למען ערכים העומדים ממעל להם.

זכינו וחיינו הם קידוש השם, כל מה שמוסיף לכבוד עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל הוא קידוש השם.

יהי רצון שנזכה, מתוך מעשינו, לקדש שם שמיים ושיתקיים בנו הפסוק: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך".

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן