שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

כיצד בונים אישיות תורנית?

בסיפרו מסילת ישרים (פרק יט, בביאור חלקי החסידות), ביאר הרמח"ל מה הכוונה האמיתית בעבודת ה' שמצויה בחסידים אחרי שטרחו להשיגה:

אך הכונה האמתית המצויה בחסידים אשר טרחו והשתדלו להשיגה, הוא שיהיה האדם עובד רק למען אשר כבודו של האדון ברוך הוא יגדל וירבה, וזה יהיה אחר שהתגבר באהבה אליו יתברך, ויהיה חומד ומתאוה אל הגדלת כבודו, ומצטער על כל שימעט ממנו…

ודבר זה ביארוהו בתנא דבי אליהו ז"ל אמרו: "כל חכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמיתו, ומתאנח על כבודו של הקדוש ברוך הוא ועל כבודן של ישראל כל ימיו, ומתאוה ומיצר לכבוד ירושלים ולכבוד בית המקדש ולישועה שתצמח בקרוב ולכינוס גליות, זוכה לרוח הקודש בדבריו וכו' ".

אני חושב שבישיבה שלנו, אחת המטרות הגדולות ביותר היא לימוד משמעותי ובניין האישיות – לאור הדברים האלו שכתב הרמח"ל. כלומר, אנו מתאמצים ללמוד ולעסוק בדברי התורה מתוך אהבה ואיכפתיות למען כבודו של האדון ברוך הוא שיגדל וירבה, ולמען כבודן של ישראל שיגדל וירבה. ונסביר כיצד זה בא לידי ביטוי:

בלימודים בישיבה אנחנו מנסים ללמוד ולהעמיק בדברי התורה, ולהבין את ההדרכה של התורה לחיים שלמים של עם ישראל בארצו, שחי חיים מלאי שגשוג, מתוך מחויבות גדולה ואהבה גדולה לה' ולמצוותיו. וכך עם ישראל מגלה את הקדושה בכל תחומי החיים – בדרך ארץ שלו ובקיום המצוות, בכישרונותיו ובאמונתו. הלימוד בישיבה נעשה מתוך אהבה גדולה ואחריות גדולה לחיילים, למתיישבים, לכלל עם ישראל ואף לגויים, וכך התלמיד בישיבה גדל ונבנה עם מחויבות ואהבה לכל הערכים הגדולים האלו, ועם רצון לתת גם את החלק שלו לתקומת ישראל בארצו. הישיבה מעודדת שהמחויבות הזו גם תבוא לידי ביטוי בלימוד תורה, בצבא, באקדמיה, בעבודה, ובכל תחום בחיים – כל אחד בתחומו הוא!

מתוך התפיסה הגדולה הזו, הלימוד בישיבה הוא אליבא דהילכתא. כלומר, כל הלימוד בישיבה – בגמרא בעיון ובבקיאות, בתנ"ך, באמונה ובמוסר, כולו מכוון מתוך האחריות לעם ישראל ולכבוד שמים. וכך, הלימוד מאיר את הדרך לחיים נכונים, החל מהרעיונות הרוחניים הגדולים ביותר, ועד לפרטי ההלכה. מתוך לימוד רחב ועמוק כזה, מתברר שכל הרעיונות הגדולים שבתורה – הם הם התשוקות העמוקות ביותר שלנו. עיקר הלימוד ועבודת ה' אינם דורשים 'כיבוש' עצמי של ערכים ורצונות, אלא דווקא מתוך ישרות גדולה – התורה מוסיפה מחויבות לאידיאלים, דרך ברורה, וחזון מופלא וישים. והנה מתגלה שהמוסר הטבעי אינו סותר את המוסר האלוקי, וכך עבודת ה' והחזון הגדול הם בבחינת "מושכני אחריך נרוצה" – מתברר שהחזון הגדול של התורה אינו דורש ויתור משמעותי על ערכים חשובים, אלא דוקא הוא מצליח לכלול את כלל הערכים באופן מאוזן ושלם.

יחד עם הליווי של ראש הישיבה הרב מלמד שליט"א ושל צוות הרמי"ם, התלמיד זוכה לגדול בישיבה שהיא גם משפחה, וזוכה בחברי אמת לחיים, שהמכנה המשותף המשמעותי ביותר שלהם הוא החזון הגדול לתת את כל מה שביכולתם לעולם מתוקן יותר, לקידוש שם שמים.

יש לנו סבב שבו כל בחור במסלול ה'הסדר' לומד בשיעור א-ב בעיקר את מסכתות ברכות ושבת, ובשיעור ד-ה בעיקר את מסכתות חולין ונדה. הלימוד בסדרי בוקר הוא לימוד עיון אליבא דהלכתא; ובסדרי צהריים לומדים בבקיאות את המסכת שלומדים בבוקר, ולומדים את אותו הנושא בפניני הלכה. המטרה היא לסכם כך את כל הסוגיות הלכה למעשה מתוך מטרה לדעת אותן היטב, וגם להבין ולהפנים את ההיגיון שלהן. וכך הלומד מקבל תמונה רחבה של הנושאים החשובים להלכה, החל מהיסודות בפסוקים ובגמרא, ועד ההלכה למעשה. שיעורי הבוקר עוסקים בספרי היסוד באמונה; ויחד עם הרב סולטנוביץ' שליט"א התלמידים מעמיקים בכתבי הרב קוק. גם בלימוד התנ"ך – יש שיעורים מקיפים בבקיאות ובעיון.

***

הרב קוק זצ"ל כתב באורות התורה:

בכל דור היינו צריכים לחבב הרבה תורת ארץ ישראל. וביותר אנו צריכים לזה בדורנו. אנו צריכים להראות לו את האמת והבהירות שיש באוצרנו האלהי, בדעותיה והגיונותיה של תורת אמת, ואת היפה והנשגב, הנעם וההוד שיש במצותיה המעשיות, כמה היא תורת אמת ותורת חיים גם יחד.

הלימוד בישיבה מנסה ללכת בדרך הזו. גם ספרי פניני הלכה מנסים ללכת בדרך הזו. דברי תורה כאלו, חדשים – ישנים, הם הם תורת ארץ ישראל, שהיא "תורת אמת ותורת חיים גם יחד". היא שירה נפלאה שמחברת במילים קולחות ובשפה בהירה – פרטי הלכות עם רעיונות מוסריים, פסיקה מאוזנת ומדויקת יחד עם חזון גדול לתיקון עולם.

לימוד דברי התורה באופן זה – יש בו תפיסה שלימה שיכולה לתת מענה מלא לכל מי שיבוא וישאל שאלות. הן מי שרוצה ללמוד את דברי התורה בבהירות, בדיוק ובהעמקה בעקרונות ההלכתיים שקיימים בכל סוגייה וסוגיה, והן מי שמחפש משמעות ורוממות בדברי התורה, שמחפש להבין כיצד התורה מביאה לתיקון מוסרי של העולם – יוכלו למצוא מזור ומענה. אנו מנסים ללמוד באופן סדור ומקיף, מדויק וקוהרנטי, וכך כל נושא הלכתי – הוא שירה – שיש בה גם תוכן; וגם שאר רוח, רוח גדולה של קיום הלכה שהולמת את החיים בעולם הזה, ובאופן ענייני מרוממת אותם אל האידיאלים הגדולים ביותר (כלומר, לא רק אמירה תאורטית שההלכה מבטאת אידיאלים אלוקיים ורעיונות גדולים, אלא יישום ענייני והסבר כיצד הרעיונות הגדולים באים לידי ביטוי בהלכה. וכך עם ישראל מקדשים שם שמים).

אני אסיים בדברים של הרב קוק זצ"ל, שנאמרו בסיום 'הרצאת הרב':

חַיָּבִים אָנוּ לְהִתְאַמֵּץ לְהַמְצִיא לְעַמֵּנוּ אֶת מַאֲוַיָּיו הָרוּחָנִיִּים בַּצּוּרָה הַיּוֹתֵר נָאָה, כלומר עלינו לברר את דברי התורה ולהציגם באופן כזה שייתן מענה לרצונות ולמשאלות הלב הכנות למוסר, צדק, משמעות ותיקון עולם.

ואָז אוֹר חָדָשׁ יָאִיר עַל צִיּוֹן, וְהַתּוֹרָה תִּתְכַּבֵּד עַל יִשְׂרָאֵל, וְהַתַּלְמוּד יָבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, וְהַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ יַחְזִיר לְמוּטָב גַּם אֶת הַבָּנִים שֶׁנִּתְרַחֲקוּ, כבר לא תהיה סיבה להתרחק, מכיוון שכולם יכולים ללמוד את התורה באופן השלם וההרמוני ביותר, שנותן מענה מפורט, מעשי ורוחני – לכל הרצונות והחלומות הטובים של כל אחד.

וְקֶרֶן גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה יִתְרוֹמֵם לְעַם ד' עַל אַדְמַת קָדְשׁוֹ וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (וכאן הרב קוק מצטט פסוקים מספר ישעיה-), וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר, וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה.

וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּד' שִׂמְחָה, וְאֶבְיוֹנֵי אָדָם בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יָגִילוּ (ישעיה כט), וּמִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ד' מִירוּשָׁלִָם (ישעיה ב): בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן