שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?
גמרא

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

למה ללמוד תורה ולמה דווקא 'עיון'?

כידוע לכל, כמעט בכל הישיבות, הלימוד החשוב ביותר הוא 'לימוד העיון'. במאמר זה ננסה להבין מדוע לימוד זה כה חשוב, ומה התועלת הגדולה שיש בו.

נדמה שכדי לענות על שאלה זה, עלינו להרחיב אותה תחילה. למה בכלל ללמוד תורה?

הגמרא במסכת שבת (פח, ב) דנה בשאלה זו:

"בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא…"

אם נקצר את הסיפור בלשוננו, אזי טענת המלאכים בסיפור פשוטה: התורה קודמת לעולם, ומתאים להשאירה בשמים, שם היא מתגלה בגדלותה. משה רבנו אינו חולק על קביעה זו, ואף הוא חושש לענות שמא ישרפוהו המלאכים. תשובתו בסוף היא: ייעודה של התורה אינו להילמד באופן תיאורטי בשמים, אלא לתת מענה להתמודדות של בני האדם עם המציאות בעולם הזה.

לכאורה זוהי תשובה פשוטה: מטרת לימוד התורה היא פרקטית. אולם נדמה שתשובה זו, אף שיש בה אמת, אינה מספיקה. ברור כי מצוות לימוד תורה מתקיימת גם כאשר אין צורך פרקטי ממשי בלימוד.

הגמרא במסכת קידושין (מ, ב), מתמודדת עם שאלה אחרת, אך עיון בה, יכול לשפוך אור גם על נידוננו:

"נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול, נענה ר"ע ואמר: תלמוד גדול, נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה…"

לכאורה הכרעת הגמרא הינה סתירה פנימית! הסיבה שהתלמוד גדול היא, שמטרתו היא המעשה, כלומר המעשה הוא העיקר ולא התלמוד. היה לה לגמרא לכתוב "מעשה גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה"?!

נראה שכך יש להסביר: התורה היא הרעיון האלוקי שמופיע בעולם. במקורו הוא מעל המציאות (תורה קדמה לעולם), וככל שהוא הולך ויורד לעולם – כך הוא הולך ומתממש ולובש כלים. כעת ניתן לאפיין שני תחומים עיקריים בהם הרעיונות של התורה מתממשים: לימוד התורה, וקיום המצוות. משום כך לימוד התורה גדול, כי הוא מימוש של רעיון התורה ברובד גבוהה יותר, ומתוכו התורה הולכת ומתפרטת על לקיומה במעשה. כלומר קיום המצוות בפועל אינו אלא התפרטות ומימוש הרעיון המתבטא בלימוד התורה בשכל.

איך זה קשור לשאלה בה פתחנו – מדוע ללמוד גמרא בעיון?

אחד הכלים החזקים ביותר למחקר וניתוח, הוא ההפרדה. לשם משל, אם נצטרך להבין כיצד גוף האדם פועל, יהיה הדבר למשימה בלתי אפשרית, בשל המורכבות הגדולה. הדרך לגשת למשימה כזו, היא לפרק את הבעיה לגורמים: מערכת הדם, מערכת העצבים, האיברים השונים ועוד. כל תחום נלמד בפני עצמו, ובשל הפשטות היחסית שלו, אנו מצליחים להבינו באופן מדוייק יותר.

הטעות הגדולה היא לשכוח שגוף האדם הוא… ובכן גוף אחד. נוח לנו לפרק את המערכת לגורמים, אך אסור לשכוח בסוף לחבר אותה.

דבר דומה קורה בלימוד התורה. נוח לנו לפרק את הלימוד לגורמים: לימוד אמונה לחוד, לימוד גמרא לחוד, למוד הלכה לחוד ועוד. אולם האמת היא שהתורה – אחת היא.

כעת נוכל לחבר את כל דברנו עד כה:

למה לנו ללמוד תורה?

תשובה פשוטה אותה ראינו היא כדי לדעת לקיים את התורה. אולם אנו מבינים שערך הלימוד גבוה יותר מקיום המצוות, ולכן ברור שיש גם ערך עצמי בלימוד תורה. מהו? כפי שראינו קודם, הבנת הרעיון האלוקי שהולך ומתפרט בעולם.

למה ללמוד תורה בעיון?

מתוך הבנה שלימוד הלכה או כל תחום בתורה בנפרד, אף שהוא נדרש, הוא חסר, משום שהוא מראה תמונה חלקית. בלימוד העיון אנו "מחברים" (או לפחות שואפים לחבר) בחזרה על כל חלקי המערכת. אנו שואפים להבין כיצד הרעיון האלוקי בסוגיה מסויימת יורד לעולם ומתממש עד שהוא מגדיר כיצד יש לקיים את המצוות. ולעיתים שהכיוון הוא הפוך: מתוך הבנת פרטי המצווה אנו מצליחים "לשחזר" את הרעיון שמצווה זו מופיעה בעולם.

לימוד זה אינו פשוט. אין די בלהקשות ולתרץ, גם אם אלו פעולות הדורשות מאמץ מחשבתי וכשרון. לימוד זה דורש מחשבה מקורית. בכל סוגיה מחדש, עלינו לחשוב, מתוך כל מה שנאמר בה, החל מהפסוקים ומדברי הגמרא, דרך פירושי הראשונים, ועד ההלכה למעשה, ולנסות להבין כיצד הרעיון האלוקי מופיע, וכיצד כל הפרטים מוסברים לפיו.

דומני, שהתועלת בלימוד כזה היא מרובה: החל מידיעת ההלכה, הבנת המכלול, ובעיקר חיבור. חיבור של עולם הרעיונות לעולם הפרטי מפני שאנו מנסים וחותרים להבין מהו הרעיון האלוקי שיש כל סוגיה וכיצד גדרי המצווה מקיימים אותו. וזה גורם לחיבור אחר: חיבור של האדם הלומד לתורה, כי הבנה והפנמה של הרעיונות ומעשים גורמת לחיבור.

 

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן