חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

חתונה אזרחית

שלום הרב, רציתי לשאול האם מותר לי להשתתף בטקס חתונה אזרחית? תודה רבה .

אסור להשתתף בטקס נישואין שמנוגד להלכה.

https://www.tzohar.org.il/wp-content/uploads/39_05.pdf

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-16 05:44:24

צעידת הצעדים אחורה של החזן

ערב טוב הרב: א. בשל הדין שבו חזן עושה את שלושת הצעדים אחורה שמכוונות לתפילתו בקדיש שלם- אמנם מותר לו לעקור רגליו לצורכי תפילה: האם הוא חייב לחזור ולעמוד בבימה של החזן?(לצורך העניין אחרי הולכת הספר תורה מהארון לבימה) האם הוא צריך להצמיד רגליו? ב. מה הדין אם החזנים מתחלפים באשרי(לחיוב או סתם החלפה)- האם הצעדים של החזן השני אחורה בקדיש עולים לחזן הראשון? האם החזן הראשון צריך להתכוון מראש בדרך כזאת או אחרת לצאת ידי חובת מישהו אחר?

א. הוא לא צריך לחזור למקום שהיה בתפילת עמידה, ורק לפני שמתחיל את הקדיש יצמיד רגליו.

ב. מכיוון שתפילת חזרת הש"ץ היא תפילה עבור הציבור, וכן הקדיש הוא עברו הציבור, יכול החזן השני, שגם הוא חלק מהציבור, לצעוד במקומו, והחזן הראשון לא צריך לכוון לכך. ויש חזנים שמדקדקים במקרה כזה לצעוד מיד בסוף תפילת חזרת הש"ץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-15 20:52:19

הרהור בדברי תורה

ידוע החילוק שברואה את הערווה מותר להרהר בד"ת ואילו בצואה אסור להרהר בד"ת. הרמ"א בסימן ע"ו כותב ששכבת זרע על בשרו זה כצואה. האם כוונתו לאסור גם הרהור? והאם ניתן להקל בכך מכיוון שהמג"א והגר"א חולקים עליו. תודה

כאשר הדבר קל לביצוע נכון לנקות עצמו משאריות זרע על ידי מגבת או מגבון לפני שמהרהר. אבל כאשר יש קושי לנקותו, מותר להרהר (עי' פסקי תשובות עו, ו).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-15 13:28:17

רוח רעה

האם מותר לשתות משקה שהיה גלוי כל הלילה. קרטון עם קשית שלא היה סגור במקרר

גם לנוהגים לחשוש לסכנה במשקים גלויים, אינם צריכים לחשוש במשקה שהיה בתוך המקרר, שהרי המקרר סגור.

אביא לך כאן את עקרי הדברים כפי שמופיעים בספר שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה'. ספר המביא את הפסקים של ספרי פניני הלכה בספר אחד.

לו – סכנות

ב. כיום שאין נחשים מצויים בסביבות הבתים, אין צורך לחשוש שנחש הטיל ארס לתוך משקה, ולכן מותר להשאיר משקים גלויים ולשתותם. אבל אם רואים נחש או שאר מינים ארסיים ששותים מהמשקה או מנקרים מאכל, אסור לטעום ממנו. ויש מהדרים לכסות כל משקה.

ו. אין צריך לחוש כיום למנהגי זהירות שנהגו בעבר מפני חשש סכנות סגוליות הנובעות מרוחות רעות ושדים, כגון הזהירות מלשתות כוסות או לאכול מאכלים במספר זוגי, או לא לאכול שום, בצל או ביצה קלופים שעבר עליהם הלילה. אבל אנשים שעדיין נותנים מקום לשדים ורוחות בתפישת עולמם, מפני נטייתם או מפני חינוכם, צריכים לחוש לזוגות. וכן מי שבמשפחתו נהגו להימנע מאכילת שום, בצל או ביצה קלופים, ובטעות השאירם גלויים בלילה ללא חלק מהקליפה או השורש, וללא מעט מלח או שמן, אף שעדיף שיאכל אותם, רשאי לזורקם בלא לחשוש לאיסור בל תשחית.

ח. ראוי לחוש לאזהרות שההדרכה הסגולית שלהן תואמת את ההדרכה המוסרית, כגון שלא לזרוק על הרצפה פירורי לחם, משום שהמלאך הממונה על העוני שמו 'לכלוך', וממילא העושה כן גורם לעצמו עניות. וכן לא להניח מאכלים ומשקים תחת המיטה, משום שהשינה נחשבת כאחד חלקי שישים של מיתה, ואין זה מכבודם של מאכלים ומשקים שנועדו להעניק חיים, שיהיו תחת המיטה שעליה האדם שוכב דומם כמת. ובדיעבד, מותר לאוכלם.

 

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-14 08:09:19

האם צריך לשים לב למשהו בתבנית בהכנת פרווה

שלום, כתוב בפניני הלכה לגבי בישול פרווה בתנור שבישלו בו בשרי או חלבי: רבים נוהגים שכאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי, מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים – מחממים לפני כן את התנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, כדי לעשותו פרווה. והרוצים להקל, רשאים לאפות את מאכל הפרווה בלא הכשרה, שכן ברור שאין שום אפשרות שיורגש במאכל הפרווה טעם בשר או חלב. אבל לא כתוב לגבי התבנית (אם לא מחממים על החום הכי גבוה לחצי שעה) – האם צריך לשים לב שאין שם שאריות חלב / בשר או לשים לב למשהו אחר? האם צריך לשים לב למשהו או שלא? תודה רבה

אם לא מכשירים את התבנית, דינה כדין סיר חלבי נקי שמבשל בו מאכל פרווה שרוצה לאוכלו גם אם בשר. דין זה מבואר בפרק שם שלכתחילה אין לעשות כן, ובמקום הצורך מותר אם התבנית נקייה היטב. אביא לך את הדינים הלכה למעשה כפי שמופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה פרק כה:

פרווה

יד. כאשר רוצים לאכול מאכל פרווה עם מאכלים בשריים וחלביים, לכתחילה יש להכינו בכלי פרווה, וכאשר מתכוונים לאוכלו רק עם מאכלים ממין אחד, לכתחילה יש להכינו בכלי של אותו המין.

אמנם בשעת הצורך, אם הכלי עשוי מתכת או זכוכית ונוקה היטב עם סבון, מותר לבשל או לאפות בו מאכל פרווה שרוצים לאוכלו עם המין השני, מפני שכיום כלים אלו איכותיים ואינם סופגים טעמים. וכן הדין לגבי מאכל חריף כבצל, שום ופלפל חריף, שבושל או נצלה או נחתך בכלי מתכת או זכוכית שנוקה היטב.

אבל אם מדובר בכלי מתכת או זכוכית שלא נוקה היטב, או בכלי מסוג אחר אפילו נוקה היטב, אין לאפות או לבשל או לחמם בו מאכל פרווה שיודע שירצה לאוכלו עם המין השני. אמנם בדיעבד שהמאכל הפרווה התערב עם מאכל מהמין השני, או שנוצר פתאום צורך ממשי לאוכלו עם המין השני, אפשר להקל. את המאכל הפרווה לבדו מותר לאכול לכתחילה בכלים מהמין השני, אפילו אם הוא רותח.

היה המאכל הפרווה חריף ובישל אותו בכלים אלו, או שחתך אותו אפילו בעודו קר בסכין מתכת שנותר עליה שמנונית בשר או חלב – דין המאכל כדין הכלי ואסור לאוכלו עם המין השני, ואם עירבו במין השני ולא היה בו פי שישים כנגדו, המאכל אסור.

טז. גם כאשר רוצים להכין מאכל פרווה קר, נכון להכינו במערך כלים ממין אחד, כדי לשמור על ההפרדה בין כלי בשר לחלב. לדוגמה, כאשר מכינים סלט ירקות בקערה בשרית, נכון לערבב אותו בכף בשרית. ובשעת הצורך אפשר להקל אפילו אם מדובר על צורך קל, כגון שהכלי החלבי מתאים ביותר למטרה זו, או כשממהרים ואין שם כלי בשרי שטוף.

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-09 20:36:16

יש לך שאלה?

גמרא

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

למה ללמוד תורה ולמה דווקא 'עיון'?

כידוע לכל, כמעט בכל הישיבות, הלימוד החשוב ביותר הוא 'לימוד העיון'. במאמר זה ננסה להבין מדוע לימוד זה כה חשוב, ומה התועלת הגדולה שיש בו.

נדמה שכדי לענות על שאלה זה, עלינו להרחיב אותה תחילה. למה בכלל ללמוד תורה?

הגמרא במסכת שבת (פח, ב) דנה בשאלה זו:

"בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא…"

אם נקצר את הסיפור בלשוננו, אזי טענת המלאכים בסיפור פשוטה: התורה קודמת לעולם, ומתאים להשאירה בשמים, שם היא מתגלה בגדלותה. משה רבנו אינו חולק על קביעה זו, ואף הוא חושש לענות שמא ישרפוהו המלאכים. תשובתו בסוף היא: ייעודה של התורה אינו להילמד באופן תיאורטי בשמים, אלא לתת מענה להתמודדות של בני האדם עם המציאות בעולם הזה.

לכאורה זוהי תשובה פשוטה: מטרת לימוד התורה היא פרקטית. אולם נדמה שתשובה זו, אף שיש בה אמת, אינה מספיקה. ברור כי מצוות לימוד תורה מתקיימת גם כאשר אין צורך פרקטי ממשי בלימוד.

הגמרא במסכת קידושין (מ, ב), מתמודדת עם שאלה אחרת, אך עיון בה, יכול לשפוך אור גם על נידוננו:

"נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול, נענה ר"ע ואמר: תלמוד גדול, נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה…"

לכאורה הכרעת הגמרא הינה סתירה פנימית! הסיבה שהתלמוד גדול היא, שמטרתו היא המעשה, כלומר המעשה הוא העיקר ולא התלמוד. היה לה לגמרא לכתוב "מעשה גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה"?!

נראה שכך יש להסביר: התורה היא הרעיון האלוקי שמופיע בעולם. במקורו הוא מעל המציאות (תורה קדמה לעולם), וככל שהוא הולך ויורד לעולם – כך הוא הולך ומתממש ולובש כלים. כעת ניתן לאפיין שני תחומים עיקריים בהם הרעיונות של התורה מתממשים: לימוד התורה, וקיום המצוות. משום כך לימוד התורה גדול, כי הוא מימוש של רעיון התורה ברובד גבוהה יותר, ומתוכו התורה הולכת ומתפרטת על לקיומה במעשה. כלומר קיום המצוות בפועל אינו אלא התפרטות ומימוש הרעיון המתבטא בלימוד התורה בשכל.

איך זה קשור לשאלה בה פתחנו – מדוע ללמוד גמרא בעיון?

אחד הכלים החזקים ביותר למחקר וניתוח, הוא ההפרדה. לשם משל, אם נצטרך להבין כיצד גוף האדם פועל, יהיה הדבר למשימה בלתי אפשרית, בשל המורכבות הגדולה. הדרך לגשת למשימה כזו, היא לפרק את הבעיה לגורמים: מערכת הדם, מערכת העצבים, האיברים השונים ועוד. כל תחום נלמד בפני עצמו, ובשל הפשטות היחסית שלו, אנו מצליחים להבינו באופן מדוייק יותר.

הטעות הגדולה היא לשכוח שגוף האדם הוא… ובכן גוף אחד. נוח לנו לפרק את המערכת לגורמים, אך אסור לשכוח בסוף לחבר אותה.

דבר דומה קורה בלימוד התורה. נוח לנו לפרק את הלימוד לגורמים: לימוד אמונה לחוד, לימוד גמרא לחוד, למוד הלכה לחוד ועוד. אולם האמת היא שהתורה – אחת היא.

כעת נוכל לחבר את כל דברנו עד כה:

למה לנו ללמוד תורה?

תשובה פשוטה אותה ראינו היא כדי לדעת לקיים את התורה. אולם אנו מבינים שערך הלימוד גבוה יותר מקיום המצוות, ולכן ברור שיש גם ערך עצמי בלימוד תורה. מהו? כפי שראינו קודם, הבנת הרעיון האלוקי שהולך ומתפרט בעולם.

למה ללמוד תורה בעיון?

מתוך הבנה שלימוד הלכה או כל תחום בתורה בנפרד, אף שהוא נדרש, הוא חסר, משום שהוא מראה תמונה חלקית. בלימוד העיון אנו "מחברים" (או לפחות שואפים לחבר) בחזרה על כל חלקי המערכת. אנו שואפים להבין כיצד הרעיון האלוקי בסוגיה מסויימת יורד לעולם ומתממש עד שהוא מגדיר כיצד יש לקיים את המצוות. ולעיתים שהכיוון הוא הפוך: מתוך הבנת פרטי המצווה אנו מצליחים "לשחזר" את הרעיון שמצווה זו מופיעה בעולם.

לימוד זה אינו פשוט. אין די בלהקשות ולתרץ, גם אם אלו פעולות הדורשות מאמץ מחשבתי וכשרון. לימוד זה דורש מחשבה מקורית. בכל סוגיה מחדש, עלינו לחשוב, מתוך כל מה שנאמר בה, החל מהפסוקים ומדברי הגמרא, דרך פירושי הראשונים, ועד ההלכה למעשה, ולנסות להבין כיצד הרעיון האלוקי מופיע, וכיצד כל הפרטים מוסברים לפיו.

דומני, שהתועלת בלימוד כזה היא מרובה: החל מידיעת ההלכה, הבנת המכלול, ובעיקר חיבור. חיבור של עולם הרעיונות לעולם הפרטי מפני שאנו מנסים וחותרים להבין מהו הרעיון האלוקי שיש כל סוגיה וכיצד גדרי המצווה מקיימים אותו. וזה גורם לחיבור אחר: חיבור של האדם הלומד לתורה, כי הבנה והפנמה של הרעיונות ומעשים גורמת לחיבור.

 

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן