חיפוש

לוח אירועים

  • מחנה קיץ תורני תשפ"ד
    05/08/2024 – 11/08/2024 |

  • שאל את הרב

    שאלות ששלחתם

    שאלות אחרונות

    פאת הראש

    שלום האם מותר לגלח את השערות שכנגד מקום הפאות אבל לא במקום עיקר הפאה כגון שערות אחדות הגדלות על הלחי?

    כן. מותר להתגלח במכונת גילוח בכל מקום בפנים.

    מחבר התשובה: הרב אורן מצא

    2024-05-17 11:40:27

    מדבקות לחצ'קונים בשבת

    האם מותר להדביק מדבקות נגד חצ'קונים בשבת?

    פניני הלכה שבת פרק כח (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה)

    ט – פלסטר, תחבושות וטיפול בפצעים

    מותר להדביק פלסטר על הגוף, כדי להגן על פצע או מקום רגיש, שלא יתחכך בבגד או בחפצים אחרים. והיתר זה הוא גם כאשר מדובר במיחוש בלבד, הואיל והפלסטר אינו מרפא אלא רק מגן (שו"ע שכח, כג). ואף שאסור להדביק פלסטר על נייר וכיוצא בזה משום מלאכת 'תופר', בהדבקה על הגוף אין איסור, כי אין תפירה על גוף האדם, ובנוסף לכך ההדבקה לזמן קצר.

     

    לידיעתך יצא כעת ספר קיצור לפניני הלכה, המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

    מחבר התשובה: הרב אורן מצא

    2024-05-18 18:37:11

    חתונה אזרחית

    שלום הרב, רציתי לשאול האם מותר לי להשתתף בטקס חתונה אזרחית? תודה רבה .

    אסור להשתתף בטקס נישואין שמנוגד להלכה.

    https://www.tzohar.org.il/wp-content/uploads/39_05.pdf

    מחבר התשובה: הרב אורן מצא

    2024-05-16 05:44:24

    צעידת הצעדים אחורה של החזן

    ערב טוב הרב: א. בשל הדין שבו חזן עושה את שלושת הצעדים אחורה שמכוונות לתפילתו בקדיש שלם- אמנם מותר לו לעקור רגליו לצורכי תפילה: האם הוא חייב לחזור ולעמוד בבימה של החזן?(לצורך העניין אחרי הולכת הספר תורה מהארון לבימה) האם הוא צריך להצמיד רגליו? ב. מה הדין אם החזנים מתחלפים באשרי(לחיוב או סתם החלפה)- האם הצעדים של החזן השני אחורה בקדיש עולים לחזן הראשון? האם החזן הראשון צריך להתכוון מראש בדרך כזאת או אחרת לצאת ידי חובת מישהו אחר?

    א. הוא לא צריך לחזור למקום שהיה בתפילת עמידה, ורק לפני שמתחיל את הקדיש יצמיד רגליו.

    ב. מכיוון שתפילת חזרת הש"ץ היא תפילה עבור הציבור, וכן הקדיש הוא עברו הציבור, יכול החזן השני, שגם הוא חלק מהציבור, לצעוד במקומו, והחזן הראשון לא צריך לכוון לכך. ויש חזנים שמדקדקים במקרה כזה לצעוד מיד בסוף תפילת חזרת הש"ץ.

    מחבר התשובה: הרב אורן מצא

    2024-05-15 20:52:19

    יש לך שאלה?

    מה ההבדל בין "רב" ל"כל"? – לפרשת וישלח

    בפגישתם של יעקב ועשו אנו מוצאים ביניהם דו-שיח מעניין מאוד, "ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך". כלומר, עשו אומר ליעקב 'אתה יכול לקחת חזרה את המנחה ששלחת לי כי יש לי הרבה רכוש ואני לא זקוק למנחתך'. על דברים אלו עונה יעקב "ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלוהים ותרצני, קח נא את ברכתי אשר הובאת לך כי חנני אלוקים וכי יש לי כל. ויפצר בו ויקח". כלומר, יעקב אומר לעשו אין לי בעיה לתת כי יש לי 'כל', אפילו אחרי שנתתי יש לי כל.

    מה ההבדל בין "יש לי רב" לבין "יש לי כל"?

    או יותר נכון לשאול, כשאלתו של השפת אמת: "איך יוכל אדם לומר כל והרי כמה דברים היו שלא היה לו"?

    חז"ל עומדים על כך שכל אחד ואחד מהאבות התבטא במילה – או שהתורה אומרת לגביו את המילה – "כל". וכפי שאנו אומרים בברכת המזון "כמו שנתברכו אבותינו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל".

    נראה כי יסוד ההבדל בין "רב" ל"כל" הינו ש"רב" עניינו ריבוי כמותי, המון המון כוחות ושפע, אך המילה "כל" מרמזת על מקור השפע. כשיעקב אבינו אומר שיש לו "כל" כוונתו היא שהוא מחובר לקב"ה וממילא הוא מחובר לכל הטוב והשפע שקיים, לאדם יש תחושה פנימית של חסרון, של ריק, והמלוי האמיתי שלה הוא רק מהתקשרות לקב"ה ל'כל'.

    השאלה הגדולה האם החיבור של האדם הוא אל המון המון פרטים או שמא חיבורו של האדם הוא לקב"ה, ומתוך כך הוא שייך אל הכל.

    עשו שייך לאותם אנשים שמנסים לאסוף עוד ועוד דברים מהעולם. עשו כל כך שמח ומרוצה מכוחו הגדול בלאסוף דברים שבנדיבות של מנצחים הוא אומר ליעקב 'זה בסדר, יש לי הרבה יותר מלך. אינני צריך טובות'.

    אולם מנגד יעקב מבהיר לעשו שהוא כלל לא עוסק בריבוי אלא בהתקשרות למקור, לשורש, למה שמחייה את הכל.

    המבחן הגדול של האדם הוא האם הוא מצליח להיות קשור לאדון הכל, לפנימיות של הכל, האם הוא מבין וחי באופן בו כל מעשיו קשורים לכללים הגדולים של חייו.

    פסוק שנמצא מעל ארון הקודש בבית מדרשנו הוא "בכל דרכיך דעהו". היכולת להיות קשור לכל, למרות הדרכים המרובות, היא עיקר עבודתנו בעולם.

    כתוב שיעקב זכה לנחלה בלי מיצרים, כי היכולת להיות קשור לכל היא היכולת להגיע מעל לכל הגבולות הצרים ולהיות שייך לאינסוף.

    ונסיים במילותיו הקצרות והנפלאות של השפת אמת: "…מי שדבוק בשורש עליון מה שיש לו הוא בחינת כל, כי כל דבר יש בו נקודת חיות מהשי"ת ובנקודה זו כלול הכול…".

    יהיה רצון שנזכה לקיים את "בכל דרכיך דעהו" ומתוך כך להתברך בכל מכל כל.

    שיעורים אחרונים:

    דילוג לתוכן