"במדרש אז ישיר. נכון כסאך מאז כו' אע"פ שמעולם כו' כסאך כו'. כי בעת הבריאה נסתר השגחתו ית' בעולם. ובעת גאולת מצרים נתגלה. וז"ש נתיישב כסאך שנתיישב ידיעת השגחתו ית' בנבראים… כי בכל נברא יש נקודה שנתברר ע"י כבודו ית'. כמ"ש כל פעל ה' למענהו. ולכבודי כו'. וזה ענין פרק שירה שיש לכל נברא שיר ושבח להש"י. ואז ישיר ישראל כו' השירה הזאת. פי' שירה הידועה שעולה מכל הנבראים. ובנ"י עשו שכל הנבראים ישירו. ויגלו נקודה אמיתית שהם עומדים מחיות הש"י שמחדש בכל יום מ"ב. וכ"ז תלוי במעשה האדם. כי כשעושה מעשה בדביקות הש"י ע"י ידיעה זו שכל מעשה יש לו חיותו ית'. ע"פ ידיעתו נתברר זה בגוף המעשה. ומסיר עי"ז ההסתר ונתגלה הפנימיות. ופי' שירה. הוא להיות הכל נמשך בקו ושורה למקור שורשו שהוא חיותו ית'. וז"ש שע"י אמונה אמרו שירה כנ"ל… ונקבע שירה זו בכל יום שיכול אדם לעורר כל הנבראים לשירה זו…" (תרל"א)
בפרשת בשלח אנו נפגשים עם שירת הים שסותמת את הגולל על גלות מצרים הארורה. היציאה ממצרים לא רק ששחררה את בני ישראל מעבדות, אלא גילתה לעולם כולו כי מעשה בראשית לא היה אירוע חד פעמי בו הבורא ברא את העולם, אלא הוא ית' משגיח בכל רגע, והראיה היא עשרת המכות שהנחית על המצרים. השגחת הבורא אינה רק על הכלל אלא גם על הפרט, והבנה זו הושרשה בקרב בנ"י והובילה אותם לפרוץ בשירת הים – שירת האמונה.
מסביר השפת אמת כי המילה 'שירה' היא מלשון ישרות. כאשר האדם מיישר את לבו לנקודה הפנימית ביותר המחברת אותו לבורא, לנקודת האמונה, הדבר מאפשר לו להיפגש עם רבש"ע ולשיר שירה גלויה. השירה היא ביטוי אוטנטי להרגשת השייכות בין הנברא לבורא. מכאן ניתן להבין את המסורת האומרת כי לכל נברא יש פרק שירה שהוא אומר בכל יום. כל נברא מעצם בריאתו ישנה נקודת חיבור בינו לבין הבורא, והשירה היא ביטוי ממשי לקשר הזה.
במראות ניסים מתברר לעיני כל השגחת ה' בעולם, לעומת רגילות הטבע בה אנו מתקשים להבחין ביד ה'. ומלמדים חז"ל כי דווקא ההסתר טומן בחובו נקודת חיבור גדולה יותר לרבש"ע. וזוהי תעודת ישראל בעולם, ומשימת חייו של כל אחד מישראל – להסיר את ההסתר החיצוני העוטף את פני טבע הבריאה, ולחשוף את הצד הפנימי, את הצד הרוחני, שמעמיד אותו. יום השבת הוא בבחינת שירה – "מזמור שיר ליום השבת". בשל קדושת היום ומניעת המלאכה אנו יכולים להתקשר יותר לבורא בשבת. והשאיפה היא לקדש את השבת לימי השבוע, להנכיח את הצדדים הרוחניים – שמתגלים מאליהם בשבת – בתוך חיי עולם המעשה.
לכן, שירת הים נקבעה להיאמר בכל יום ויום, על מנת להזכיר לנו לשאוף לדרגה רוחנית כפי שחוו אבותינו ביציאתם ממצרים, לחקוק בליבנו כי משימת חיינו היא לחשוף את הרוחניות הקיימת בעולם המעשה, ולא להתייאש מהמכשולים העומדים אל מול נגדנו.
השירה היא שירת האמונה, והאמונה היא אומר חיינו.
שבת שלום
