חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לפרשת בחוקותי – קודש, יוסף וירושלים

חומש ויקרא שנסיים השבת התחיל במילים בקריאת הכיוון של ה' אלינו. למדנו כי הקריאה הזו מצביעה על קיום עוגני קודש בעולם, בהם: עבודת הקורבנות, מועדים, טומאה וטהרה. והפרשה האחרונה עוסקת ביסוד הבחירה חופשית: "אם בחוקותי תלכו".

ההתחלה והסוף, הקודש והחול, הקריאה והבחירה – מלמדים על המסר של החומש: ישנה קדושה בעולם – והבחירה בידיך לגלות אותה בחייך האנושיים.

כיצד ניתן לעשות זאת?

רש"י על הפסוק אומר:

אם בחקתי תלכו: יכול זה קיום המצות, כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו, הרי קיום המצות אמור, הא מה אני מקיים אם בחקתי תלכו, שתהיו עמלים בתורה:
ואת מצותי תשמרו: הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים, כמו שנאמר (דברים ה א) ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם:

מסביר רש"י כי בכדי לבחור בקודש יש לעמול בתורה, וללמוד הלכה למעשה.

  • עמל תורה – אינו לימוד מוגדר, דבר שניתן לכמת אותו במספר של שעות – אלא זוהי תנועה נפשית תמידית שנעה במעגל של אין סוף. כך למשל מסביר המהר"ל את הפסוק "אדם לעמל יולד" – אדם נולד לעבודה מתמדת בפיתוח האני הרוחני שלו כל עוד נשמת אלוקיו באפו.
  • הלכה למעשה – הלימוד צריך להיות מכוון מטרה – הדרכת התורה את החיים באופן הבסיסי ביותר. אין צורך ממשי להתפלפל במושכלות ובחקירות, אלא לבקש לדעת כיצד התורה מדריכה אותך באופן היום יומי משעת הקימה ועד השינה.

רק חיבור של שתי הדרכות אלו יביאו את האדם לגלות את הקודש בחיים.

בין צדיקות לקדושה

בערב שבת, אנו מציינים את ספירת היסוד שביסוד הרומזת על דמותו של יוסף. מבין שאר דמויות המופת שהיו לעם ישראל במהלך ההיסטוריה, הכינוי צדיק ניתן רק לדמות אחת – יוסף.

ובמחשבה ראשונית, כאשר אנו רואים את קורות החיים של יוסף, נער שהגיע למצרים, ערש הטומאה העולמית, בעל תפקיד ניהולי בממלכה – הדבר האחרון שהיינו חושבים עליו שהוא צדיק! הרי צדיק, זה אדם שמורם מעם ומנותק כל השפעה סביבתית על עולמו הרוחני, לא?!

החידוש העמוק הוא שזהו ההבדל בין הקודש לבין הצדיקות. הקודש הוא אכן נבדל מהמציאות הרגילה, זוהי התמצית הרוחנית ללא קלקול. אולם, הצדיק יוצא החוצה אל העולם בשביל לתקן אותו, ולעצב את החומר לפי עולם הרוח והמוסר.

יוסף, עם כל הקשיים הצליח לחתור כנגד תרבות הטומאה ותפיסת העולם הגשמית שהיו במצרים, והיה נאמן לעולמו הרוחני – נשמתי.

חז"ל אומרים כי "מעשה אבות סימן לבנים" , לא בכדי לספר כי מה שהיה לאבותינו זה מה שיקרה לנו – אלא כדי לומר לנו שנסתכל על אבותינו כשם שאנו מסתכלים על הבבואה שלנו. דמותם המופתית היא לדוגמא לנו על מנת שנראה את הפוטנציאל הגלום בנו. יש בכל אחד ואחד מאתנו את היוספיות לקום ולעצב את העולם מתוך עולם הקודש.  וזהו המשך לספר ויקרא שמצביע על עוגני הקודש, ויוסף לוקח את זה צעד קדימה – לעצב את החיים מתוך הקודש.

 ירושלים

סמיכותנו ליום ירושלים, גם מחדדת את הנקודה הזאת.

ירושלים היא תמצית החזון של היהדות. העיר שמחברת בין ירושלים של מטה לבין ירושלים של מעלה, חיבור עצמי בין החומר לרוח, בין החול לקודש. הרמוניה שלמה של הנשמה האלוקית עם החומר הגשמי. לצערנו, מאז החורבן, נפער פער בין התחומים, ומי שרוצה להיות קדוש מוכרח לפרוש מן העולם.

ב"ה, לאט לאט מציאות זו משתנה, ואנו מתקדמים לבריאותנו הטבעית ולשלמות הרוחנית.

שבת שלום

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן