חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לפרשת כי תשא – חיסרון הספירה

בתחילת הפרשה, מתגלה עניין רוחני חשוב. כאשר רוצים למנות אנשים מישראל אסור לספור אותם ישירות, ולכן הם צריכים להביא מחצית השקל בעבור כך –  אחרת, יצא נגף על ישראל. לצערנו, דבר זה אכן התממש בהיסטוריה, כאשר דוד המלך מנה את ישראל באופן ישיר, ועם ישראל נענש במגפה שהרגה 70 אלף אנשים (שמואל ב, כד). זאת, בניגוד לקודמו שאול המלך שמנה את חייליו באמצעות צאנו (שמואל א טו).

לאור זאת, עולה לשאול: מדוע אסור למנות את ישראל באופן ישיר?

מילות המפתח

ננסה לעיין בפשט הפסוקים.

יא וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  יב כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה', בִּפְקֹד אֹתָם; וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף, בִּפְקֹד אֹתָם.  יג זֶה יִתְּנוּ, כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים–מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:  עֶשְׂרִים גֵּרָה, הַשֶּׁקֶל–מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תְּרוּמָה לַה'.  יד כֹּל, הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וָמָעְלָה–יִתֵּן, תְּרוּמַת ה'.  טו הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, מִמַּחֲצִית, הַשָּׁקֶל–לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת ה', לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם.  טז וְלָקַחְתָּ אֶת-כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנָתַתָּ אֹתוֹ, עַל-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה', לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם.  {פ}

מספר מילות מפתח נמצאות בפרשייה: פקידה, כפרה על הנפש, תרומה.

מציאת מילים הללו מלמדות כי עצם הפקידה הוא אסור גם אם משתמשים במניית בדבר אחר (!), שהרי מדוע צריך כפרה על דבר טוב שעשיתי? משמע, עצם הפקידה היא בעייתית. וההיתר לפקוד בדבר אחר הוא בלית ברירה, וצריך להביא כפרה על כך באמצעות הבאת תרומה לה'.

משמעות הפקידה

משמעות הפקידה היא לקיחת הכלל והפיכתו לאוסף של יחידים. לפני כן, הייתה כאן כמות לא ידועה המורכבת  מישראלים, ובאמצעות מנייתם אנו יכולים לדעת את כמותם המדויקת.

אז מה כ"כ הבעיה בזה??

בסקירת התורה, נגלה כי הפקידה היא פועל המשתייך להנהגתו של הקב"ה בעולם, כדוגמת: ""וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר…", בראשית (נ, כה): "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלוֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם…", שמות (ג, טז): "…פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם", שם (ד, לא) ויאמן העם וישמעו כי פקד יקוק את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו". שם (כ, ה) "לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יקוק אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי", ויקרא (יח, כה) "ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את ישביה".

הנהגת ה' היא פקידת היחיד והציבור. באמצעות הפקידה הקב"ה מקיים את הבטחתו לברואיו, כך שרה אמנו נפקדה בפרי בטן, ועם ישראל נפקדו לצאת ממצרים. וגם בצד השלילי, הקב"ה פוקד את עוונות ישראל שיביאו את היציאה לגלות. פקידת ה' אינה מעשה טכני, אלא היא כוללת שכלול של מספר פרמטרים:

הזמן – עבר, הווה עתיד.

המוסר – בדיקת עוונות מול זכויות.

יסודות הנצח – הנהגת האלוקים וקביעת יסודותיו.

לפי זה, כאשר אנו מונים ישראלים ישנה כאן התערבות "לא ראויה" מצדנו במלאכת הקב"ה. מדוע? למניית בני אדם שני חסרונות עיקריים:

  • חד ממדי – הפקידה שלנו היא בעלת ממד אחד. אין באפשרותנו לידע ולשכלל את כל הפרמטרים הרצויים, וככזו – עצם המנייה חוטאת למטרה. אנו מנסים לברר את מקומם של היחידים, אך הסתכלותנו היא צרה כיוון שכבני אדם איננו יכולים לגלות ולהכיל את כל הממדים של האדם העומד מולנו. כמו כן, לא נכון ערכית לבחון את האנשים ולראותם כמספר אובייקטים. האדם הוא יותר שלם מסך אבריו, תכונותיו ועולמו הפנימי והחיצוני.

דבר זה, נכון אצל כל אדם באשר הוא. וכבר אמרו בעלי המוסר לראות מה קרה בהיסטוריה האנושית שהתחילו לראות אנשים כאוסף של מספרים ואח"כ קעקעו אתם על בשרם, והסוף הטרגי ידוע לכל.

  • פגיעה בכלל ישראל – בנוסף, אצל עם ישראל, מניית האנשים מוסיפה חטא אל פשע. לקיחת הכלל והפיכתה לאוסף של פריטים מפוררת את רעיון היסודי של הכלל והפרט בישראל. בעם ישראל, רעיון הכלל נותן את המשמעות הערכית לפרט. ולכן, "התנועה" צריכה להיות מלמטה למעלה, מהפרט אל הכלל , ולא ההפך מהכלל אל הפרט כפי שמתבטא בפקידה.

לכן, צריכה לבוא כפרה על עצם המנייה. הכסף שמשמש לספירה יצא מעולם החולין ויתרומם לעולם הקודש, ויחשב כתרומה לה'. הכפרה אינה טכנית, איננו צריכים להביא "צדקה" בשביל להימנע מעונש, אלא צריכים להפנים את החיסרון שלנו כבני אדם במניית אנשים מישראל, והתרופה לכך היא לקיחת מעשה חול ולקדש אותו, כלומר לרומם את מבטנו החד ממדי אל עבר הקודש – הקניית מבט ערכי על מהותם של ישראל.

שבת שלום

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן