שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

איש לרעהו – לפורים

הרבי מאוסטרובצה הסביר מדוע תיקנו אנשי כנסת הגדולה מצוות משלוח מנות דווקא בפורים ולא ביום טוב אחר כמו חנוכה וכדומה:
חכמינו אמרו במסכת מגילה: "למה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו דור כליה, מפני שפלחו (עבדו) לצלם".
ומקשה שם הגמרא "וכי משוא פנים יש בדבר?" (כלומר, אם באמת עבדו לצלם מדוע לבסוף "ויתר" להם הקב"ה?)
ועונה הגמרא: "הם לא עשו אלא לפנים, אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים".

אמר הרבי מאוסטרובצה: מפני זה ישראלים שבאותו דור לא רצו לאכול אחד מחברו בשר ולשתות יין, שכל אחד היה יודע בעצמו שהוא לא עבד לצלם אלא לפנים (רק עשה עצמו כאילו עובד לצלם), אבל שמא חברו עבד לצלם באמת בלב ובנפש, ואז יינו יין נסך ובשר שלו אסור.
אבל כשראו שהקב"ה עשה עמהם הנס הגדול, נגלה למפרע שכל היהודים לא עבדו אלא לפנים.
משום כך תקנו חכמים שבאותו דור שישלח אחד לחברו בשר ויין שזה עיקר מצוות משלוח מנות בבשר ויין, ולהראות שכל אחד לא עבד לצלם אלא לפנים, ויינו ובשרו מותר.

בניסיון לאתר על מה ולמה מגיע להם ליהודים גזירה ועונש נוראיים כאלו, הסבירו חכמים שאין זאת אלא משום שעם ישראל כולו השתחווה לצלמו של נבוכדנצאר ועבד עבודה זרה. תוצאותיו של אותו מאורע, לפי הרבי מאוסטרובצה, היו קשות לא רק כלפי שמיא, שכן מאז אותו אירוע אומלל לא הסכימו שכנים להתארח אחד אצל חבירו. אמנם, מודה היהודי, אף אני השתחוותי לצלם, אך ברי לי שלא התכוונתי לעבדו באמת. רק "לפנים" עשיתי זאת. נאלצתי להתחפש ולהראות עצמי כאילו עובד עבודה זרה אני, מפחד העונש. אך חברי, לך תדע מה היו מניעיו, שמא הוא התכוון גם התכוון לעבוד לצלמו של נבוכדנאצר? על כן, יש לחשוש לכשרות מאכליו, ואסור באיסור חמור לאכול אצלו בשר ולשתות ממנו יין.

העובדות ידועות: היהודים כולם השתחוו לצלם. השתחווייה זו לפני שנים רבות היתה, אולם זִכרה עדיין מעיב על יחסי השכנות התקינים שבין אדם לחברו. משפחות שלמות מדירות רגליהן מקרוביהן – יראי שמים כמותן – שמא מאכלם אינו כשר. קהילות שלימות חושדות אחת בשניה, שמא אינן עובדות את ה' באמת ובתמים. ההשתחווייה לצלם היתה סוג של תחפושת מאונס, אך קשים ממנה הם החשד והעוינות שמגלה כל אחד בחברו.

החושד בכשרים לוקה בגופו. הקב"ה העניש את עמו וגזר עליהם גזירת כליה. אך הוא כבר ידע את הסוף הטוב, שלא בא אלא ללמד את עם ישראל פרק באחדות ושלום. רק לאחר שה' נצרך להתערב בפירוד הנורא שבין בניו, גילו עם ישראל את מה שברור היה מלכתחילה – אל לנו לשפוט את חברינו באופן חיצוני, במיוחד בעת צרה ואונס. הנחת היסוד היא שכל המקיים אורח חיים יהודי אוהב את ריבונו של עולם ורוצה באמת ובתמים לעבדו.

לא ימי מרדכי ואסתר הם המעניינים את הרבי מאוסטרובצה. בתוך עמו הוא יושב, ובדימיונו הוא מפליא לתאר מציאות שבקלות רבה עלולה להתרחש בקהילות ישראל בכל אתר ובכל זמן. הוא מבין ששורש הבעיה איננה בהשתחוויה לצלם דווקא. אמת, "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד", אך אף על פי שאלו אוסרים ואלו מתירין, אלו פוסלין ואלו מכשירין – הם "עם אחד" – שמכוונים פנימה לעבוד את ה' – ולא נמנעים מלאכול יחדיו ומלהשיא את ילדיהם ביניהם.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן