שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

קדושה אני מבקש – לפרשת יתרו

פעם אחת, לאחר תפילת מנחה, ניגש יהודי טרדן אל רבי חיים מצאנז והפציר בו בבקשות רבות. משלא הרפה ממנו, נזף בו הצדיק.
אחד מידידיו, שהיה באותו מעמד, שאל את הרב לסיבת הכעס.
השיב רבי חיים: מי שרק עתה התפלל מנחה ועדיין עומד בעולם האצילות, איך לא יכעס, כשדאגותיהם הקטנות של האנשים הקטנים לפתע מתנפלות עליו?
אמר לו איש שיחו: על הפסוק "וירד משה מן ההר אל העם", מפרש רש"י: "מלמד שלא פנה משה לעסקיו אלא מן ההר אל העם". וכי מה הם העסקים שהיו למשה רבנו במדבר? האם חנווני היה או סוחר? אלא כך הוא פירושם של דברים: בשעה שירד משה מן ההר עדיין היה מדובק בעולמות העליונים ועסק לצרף את מידת הרחמים אל מידת הדין. אלה היו עסקיו של משה רבנו. ואף על פי כן הניח את מפעלו הרם, נחלץ מן העולמות העליונים ופנה אל העם, שמע את דאגותיהם הקטנות, צבר בלבו כל מה שבלב ישראל והעלהו בתפילתו למרום.
כיוון ששמע זאת רבי חיים, נתקררה דעתו ושלח לקרוא לאיש שנזף בו, כדי לשמוע בקשתו, וכמעט כל אותו לילה כולו קיבל את תלונותיהם ובקשותיהם של החסידים הנאספים ושמע כל מה שבלב ישראל.

לרבים זה קורה. לאחר שנות לימוד מעמיק ומרומם בישיבה, מרגיש הבחור כל כך רוחני, מרחף לו בשמי הקדושה העליונה והזכה. ולפתע כל בעיות העולם הזה, הקשר עם הוריו, פיתוח הגוף והאישיות, רחבות האופקים שלו, וכל היחס אל "האנשים הפשוטים", קשיי היום שיוצאים בכל בוקר לעבודתם ומפרנסים את ביתם בכבוד – כל אלו נדמים לו לבחורנו היקר, נמוכים ומצומצמים לעומת האור האין-סופי שבתורה הקדושה.

ישיבה היא חממה. הידע, הקישור התמידי אל התורה, החוויות הרוחניות העצומות, שעוברים ילדינו בבית המדרש, הם נפלאים. אבל אסור שאלו יביאו לניתוק מחיי העולם וטרדותיו. לא רק התנשאות יש בכך, אלא גם הפרדה פסולה בין הקודש לחול, ושיבוש מטרת העולם הזה כולו. איווה הקב"ה לעשות לו דירה בתחתונים בדווקא.

למשה רבנו היו כל הנתונים והזכויות להיות פרוש ומתנתק, לשבת במגדל השן (כלומר, בית המדרש) ולעסוק במושכלות וברעיונות אלוקיים מופשטים, שהרי הוא באמת אחר ונבדל מכל שאר עמו. ובכל זאת, ברגע שירד מהר סיני – שם, לא פחות, פגש באלוקות(!) – הוא חוזר אל העם, אל בעיות השור והבור, השכנים והזוגיות. הקשיים והבעיות לא ייעלמו מאליהן, הם נמצאים בעולם וצריכים טיפול. דווקא מתוך עומק הלימוד ורוממות הרוח אפשר להבין יותר כיצד להתמודד נכון ולפתור את הבעיות ולא להתעלם מהן.

המסר הוא נוקב: אל לה לקדושה להשאר מרוממת אי שם. איננו מתנתקים מהקדושה בעת העיסוק בבעיות החיים, ויהו אלו טורדניות כמה שיהיו. להיפך, אנו מושכים את הקדושה אל חיינו. תורה ללא יישום במציאות נשארת רק ססמא בעלמא.

שמעתי מהרב אליהו זצ"ל: "חמדה גנוזה לך" טענו המלאכים כלפי ריבונו של עולם "ואתה מבקשה ליתנה לבשר ודם"? אכן, אילו רצה הקב"ה חמדה גנוזה היה בונה למענה מוזיאון… שם גונזים דברים. אך תורת חיים איננה יכולה להשאר רק בעולם האצילות העליון אלא להתממש בכל רבדי חיינו.

היופי בסיפורנו הוא באמת הפשוטה שהוא משדר. בנוהג שבעולם הרבנים הם אלו שמטיפים דברי מוסר לשומעיהם. ואילו בסיפורנו הרב הוא זה שעליו לשמוע מוסר,להבין שעל דעת כן הוא רב בישראל, על מנת לפתור את "טרחכם, משאכם וריבכם" שאינם בדיעבד אלא חלק מהמציאות המשוועת לתיקון להכוונה ולקדושה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן