חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קריאת שמע וברכותיה

שלום רב. אני עובד במקום מסויים ואני מתפלל שחרית רק ב10 בבוקר יחיד כי אין לי זמן אחר. האם לומר קריאת שמע בזמנה עם ברכת יוצר אור עד סוף קריאת שמע? האם בתפילה אחר כך לומר שוב ברכת יוצר אור על הסדר?

אביא לך תחילה את ההלכה העקרונית של סוף זמן קריאת שמע ותפילת שחרית מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה פרק יא:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן 'הגר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.

ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותם כזמן 'מגן-אברהם'.

י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.

 

לאחר שהדין העקרוני הובן, אביא לך את זמני היום המדוייקים ליום זה כפי שמופיעים באתר 'חזון שמים'. הזמנים לפי ירושלים, אם אתה נמצא במקום אחר, תכנס לאתר לבדוק את הזמנים לפי מקומך.

סוף זמן ק״ש לפי המגן אברהם
8:21
סוף זמן ק״ש לפי הגר"א
9:11
סוף זמן תפילה לפי המגן אברהם
9:46
סוף זמן תפילה לפי הגר״א
10:19
חצות היום
12:35

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 17:59:22

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

יש לך שאלה?

פרשת צו – אש קודש

כשמתבוננים בפרשיה הראשונה בפרשת צו, רואים שהמילה הבולטת היא המילה "אש": "ואש המזבח תוקד בו… והרים את הדשן אשר תאכל האש… והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה וביער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר וערך עליה העולה והקטיר עליה חלבי השלמים, אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה".

גם במשכן אחד הדברים הבולטים הייתה האש: האש שבערה על המזבחות והאש שדלקה במנורה-כשבשניהם ישנה אש ארעית וישנה אש תמידית. גם בהשראת השכינה על הר סיני מצאנו את האש, "והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש…". וכן מצאנו את האש בברית הגדולה והנצחית שה' כורת עם אברהם אבינו- ברית בין הבתרים, "ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש…".

וננסה להבין מה עניינה המיוחד של האש? ומדוע היא משמעותית כל כך?

האש התגלתה במציאות כיצירה אנושית. ברור שהקב"ה הוא הוא בורא מאורי האש, אבל כדי שהאש תופיע במציאות, הוצרך האדם לעשות מלאכה ולייצר אש. ע"פ חז"ל מלאכה זו נעשתה במוצאי שבת הראשון של הבריאה, ועל כן רק במוצאי שבת אנו מברכים "בורא מאורי האש" (בניגוד לשאר ברכות ההבדלה שאדם בשעת הדחק מברכן גם במחציתו הראשונה של השבוע).

לאש ישנן ארבע תכונות בולטות:

  1. האש כל הזמן שואפת לעלות למעלה.
  2. האש היא הגורם לשינויי האנרגיה (והחומר) הכי רבים בטבע.
  3. האש היא חומר-רוחני. היא כשלעצמה אינה ממשות הניתנת למשל לתפיסה מוחשית.
  4. לאש אין קיום בפני עצמה- היא חייבת חומר בערה כדי להתקיים.

האש מבטאת את הנקודה באדם ששואפת כל הזמן למעלה: לגודל, לאידיאלים, לאלוקות, לאין-סוף. לא מסתפקת ולא עוצרת. כפי שמבטא זאת החכם באדם בקהלת "וגם הנפש לא תימלא".

כוח האש הוא הכוח שמצעיד ומקדם את העולם באמת, הוא הגורם לכל המהפכות והשינויים העמוקים שמתרחשים בעולם. השאיפה לגאולה ולתיקון שלם. לעיתים אנשים מבטאים זאת בצורות חיצוניות- השאיפה ליותר כסף, יותר השפעה, והרבה יותר… אלא שביסוד הכל עומד הרצון לדבקות באינסוף.

שאיפות האדם בעומקן הן שאיפות רוחנית ולא חומריות, אלא שכדי שיהיה להם ביטוי והופעה בעולם זה, אנו מלבישים אותם בהמון רצונות, פרקטיים ומעשיים. כששואלים מספיק פעמים "למה" על הבקשות והרצונות שלנו, מגיעים לאותו יסוד רוחני העומד בבסיס שאיפתנו.

ישנו ציווי אלוקי "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה". עלינו להבעיר כל הזמן את האש, להצית בלבנו את הצפייה והתקווה, את הרצון והשאיפה, את התשוקה וההתלהבות. בכוחנו להדליק את האש הזו בתוכנו. ואכן המילה שעל שמה נקראת הפרשה היא "צו". ומסביר רש"י: "אין צו אלא לשון זירוז, מיד ולדורות". כדי שתהיה בנו מידת הזריזות אנו מחויבים להבעיר את אש בתוכנו.

אנו נמצאים ימים ספורים לפני חג הפסח, והשבת הקרובה הינה גם שבת הכנה לקראת החג. ובאמת גם בפסח אנו מוצאים את החובה להדליק את האש. המצווה החשובה ביותר שאנו מקיימים כיום בחג הפסח היא אכילת המצה. את המצווה צריך לעשות בזריזות ובמהירות. הזריזות והמהירות מולידות אש- כפי שכותב המסילת ישרים "ותראה שהאדם אשר תלהט נפשו בעבודת בוראו, ודאי שלא יתעצל בעשיית מצוותיו, אלא תהיה תנועתו כתנועת האש המהירה, כי לא ינוח ולא ישקוט עד אם כילה הדבר להשלימו. ואמנם התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות…".

החיפזון שהוא חובה בכדי להימנע מחימוץ הוא אותו החיפזון שמוזכר באכילת פסח מצרים, שאחת ממטרותיו היא להבעיר באדם את האש הפנימית.

יהי רצון שנזכה להדליק את האש שבתוכנו וכתכונתה של האש שהיא מתפשטת וגדלה, כך נזכה להבעיר אש גדולה בעם ישראל, אש קודש.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן