שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

ברכות

מילקשייק עם תמרים ברכה ראשונה שהכל ברכה אחרונה מברכים גם על העץ?(היו יותר מכזית תמרים) אשמח להסבר ולמקורות

אם ברכה ראשונה היתה שהכל, זה אומר שלפי כללי עיקר וטפל החלטת ששאר המרכיבים עיקר והתמרים טפל, אז גם ברכה אחרונה מברכים על העיקר ופוטרים את הטפל.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-04-14 07:05:32

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

וישלח – צדיקי השקר

כתבנו בשבוע שעבר על מידת האמת ועל מידת השקר המתחפשת לאמת, והשבוע נמשיך לעסוק בנושא זה, כיוון שהוא מהווה אחד המכשולים הגדולים לעובדי ה'.

באופן כללי הדמויות שאנו מציבים לנגד עיננו משפיעות מאוד על חיינו, ולכן צריך זהירות ובדיקה גדולה מי האנשים שאנו מציבים כמורי דרכנו, מי המודלים שלנו, ומי הדמויות אותן אנחנו מעריצים. וכדברי שלמה המלך במשלי: "מצרף לכסף וכור לזהב, ואיש לפי מהללו" – האדם נבחן על פי האנשים אותם הוא מהלל.

וכך כתב הרב חרל"פ זצ"ל (מי מרום, חלק ה): "רבי שמואל בר נחמני אמר כעכו"ם נדמה לו…רב שמואל בר אחא אמר כתלמיד חכם נדמה לו (חולין צא.), אלו ואלו דברי אלוקים חיים, כי שרו של עשו אומר שהוא ילמד את יעקב אמונה טהורה ויהיה לו לרב, באמת אינו אלא עכו"ם שכל אמונתו אינה אלא כפירה וחרוף כלפי מעלה"

ובדומה לו מביא ר' שלמה קרליבך בשם ה'שם משמואל': "ישנו מדרש פלאי שמתאר איך נראה שרו של עשו. בתחילה נאמר במדרש שהוא נראה כמו רועה צאן פשוט, ולאחר מכן המלאך מתאר אותו כמו מלאך אלוקים (בר"ר עז, ב-ג)".

לכולנו זה קורה. לפעמים אנחנו מגלים משהו קדוש, אבל צריכים להלחם עליו. המלחמה איננה רק מול אנשים רעים. לפעמיים אנחנו צריכים להילחם על הקדושה מול אנשים שנראים ממש כמו מלאכים.

ה'שם משמואל' אומר שאם שרו של עשו היה מופיע בדמות עבריין זה לא היה כל כך מסוכן עבורנו. כולם יודעים שצריך להתרחק מעבריינים. אם שרו של עשו היה נראה כעבריין, יעקב היה פשוט נלחם נגדו מיד, בלי היסוס ושאלה. הנס הוא שיעקב זיהה את שרו של עשו אע"פ שהוא נראה כמלאך אלוקים.

זו השאלה: האם אתם מוכנים להלחם עם מישהו שנראה כאדם קדוש? האם אתם מסוגלים להילחם במלאך?.

כל אחד בסיגננו, מזהיר מפני הדומים לרבנים ות"ח, שטועים ומטעים. כידוע, לפעמים דווקא התורה יכולה להיות סם מוות, למשמאילים בה.

יש המדברים בשפה גבוהה וקדושה, אך הם נגד כל דבר, בטוחים שכל האמת איתם, מפלגים את המחנה והכול באיצטלא של קדושה וטהרה. בימים אלו צריך להרבות בזהירות, על המלאכים – המפלגים, על הצדיקים – הפוסלים את כולם, על הקדושים – שחושבים שרק הם מבינים.

זה קשה מאד, לגדל 12 שבטים, ולהישאר יחד, יהי רצון שנזכה לצדיקים אמיתיים ושלמים, שינהיגו אותנו.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן