חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת יתרו

שאלה גדולה מתעוררת כאשר אנו רואים את הפרשה כולה. מחד, פרשה זו הינה פרשת מתן תורה, שהוא המאורע הגדול והמשמעותי ביותר בכל שנות קיום העולם, שכל בריאת שמים וארץ תלויים בו, ושכל יציאת מצרים וניסים שהיו בה אינם אלא בשבילו, וכמאמר הכתוב בפרשת שמות, במפגש הראשון של הקב"ה עם משה רבינו, "וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה"- ויש לשאול מה כאן האות? איזה מן אות הוא זה? רש"י מסביר שבמילים 'תעבדון את האלוקים על ההר הזה' באו לענות על השאלה 'מה זכות יש לישראל שייצאו ממצרים, דבר גדול יש לי על הוצאה זו שהרי עתידין לקבל התורה על ההר הזה'- ולכן כל היציאה. וכך מפרשים כל המפרשים, שכל מטרת יציאת מצרים הינה קבלת התורה.

וגם לאחר אלפי שנים אומר רב יוסף "האי יומא דקא גרים", כלומר, היום הזה, יום מתן תורה, הוא הנותן משמעות לחיינו, הוא הנותן והוא המביא ערך לקיומנו.

מאידך, הפרשה מתחילה ונקראת על שמו של יתרו, שהינו גוי שעבד עבודה זרה ונתגייר, והוא נותן הצעות אנושיות פשוטות כיצד יש לנהל את סדרי המשפט בעם ישראל. ולכאורה יש לשאול, מדוע נסמכו הדברים זה לזה? ובכלל, מדוע התורה מספרת ומדגישה את הצעתו האנושית של יתרו?

ואולי יש מקום להוסיף ולשאול מדוע זהו חותנו של משה? וכי לא יכלו למצוא מישהו עם 'ייחוס' משובח יותר? ואכן, מספר המדרש שהיו מבני ישראל שהלעיגו על משה בדבר זה… ואולי יש להוסיף תמיהה נוספת, הרי ידוע שהאדם מושפע מאוד ממקום גידולו וחינוכו, ומשה רבינו, נותן התורה, זוכה להתגדל בארמון פרעה, ובוודאי הדמויות החינוכיות שעמדו לנגד עיניו הינם פרעה, יועציו, שריו וחרטומיו, וכי זו האוירה החינוכית ודמויות המופת שכדאי שיעמדו לפני משה?

ונראה שיש כאן יסוד גדול מאוד, שאי אפשר לקבל תורה בלי בניין החוכמה האנושית, בלי תיקון הדרך ארץ הפשוטה. ולכן משה רבינו מתגדל וסופג חוכמה אנושית, ויתרו מופיע לפני קבלת התורה ונותן חוכמה אנושית, סידורית ואירגונית, בטרם קבלת התורה.

וכדברי חז"ל ש"דרך ארץ קדמה לתורה" וכל ההיסטוריה האנושית המתוארת בספר בראשית עניינה דרך ארץ. והסיבה לכך היא שכדי מלקבל הארה אלוקית, כדי לקבל שפע אלוקי, כדי לקבל עוצמה אדירה, יש צורך בהכנת הכלים, וזה תפקידנו, ככל שנכין כלים טובים יותר, כך תיקלט התורה בעומק ובגודל נפלא יותר.

ויותר מכך, אם חס ושלום אדם לומד תורה בלא הכנת הכלים, דהיינו, ללא תיקון המידות, ללא דרך ארץ, התורה הופכת להיות כוח משחית והורס, ובלשון הגמרא "זכה- נעשית לו סם חיים, לא זכה- נעשית לו סם המוות". וכדבריו החריפים של הגר"א שהתורה הינה כמטר, ומצמיחה ומגדלת מה שבלב האדם. ולכן קבלת התורה נעשית בכפייה ולא תלויה בבחירתנו, מה שתלוי בנו הוא הכנת הכלים לקלוט אותה, ולכן גם עיקר עבודתו של האדם הוא תיקון המידות באופן אישי, ותיקון כל הסדרים החברתיים, הכלכליים, המשפטיים, המדיניים וכל סדרי ההנהגה באופן כללי. ואז זוכים לקבל תורה.

יהי רצון, שנזכה לתקן את כל הסדרים, את ההתנהלות הכלכלית, המשפטית, המוסרית והמידותית שלנו ושל עם ישראל, ומתוך כך נהיה מוכשרים ומוכנים לקבלת התורה בעומק ובגודל הראוי לה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן