תפילה בותיקין ביחידות: יש לכאורה סתירה בספר, בתפילה יא,ט נכתב "מי שרגיל בכל יום להתפלל 'ותיקין' במניין, ויום אחד אין לו מניין, רשאי להתפלל באותו היום 'ותיקין' ביחידות." מצד שני בהערה נכתב – "יחיד הרוצה מפעם לפעם להתפלל בותיקין רשאי לסמוך על דעתם", ומשמע שההיתר הוא לכל אחד ולא רק למי שמתפלל כך כל יום?
אלו שתי אפשרויות שבהם אפשר להתפלל ותיקין בלי מניין. האפשרות הקלאסית והמוסכמת כתובה למעלה, והאפשרות היותר שולית כתובה בהערה.
דרך אגב מסגנון הדברים – "ונוהגים להורות", אפשר ללמוד שהדבר בסוגיה לא אינו מוחלט, אלא יותר נתון לשיקול דעתו של אדם, והרב בכל זאת רצה לתת הדרכה בעניין. דבר זה קורה פעמים רבות בסוגיות, שההכרעה נזילה יותר ואינה חד משמעית, בניגוד למה שיש שחושבים – שבכל סוגיה צריך לפסוק דברים ברורים וחד משמעיים. גם אמירה כזו, נחשבת לדברים ברורים. אמנם "האדם הקטן" אוהב שיגידו לו בדיוק מה לעשות, אבל צריך לשאוף לבגרות מחשבתית, ואפשר להתאמן על סוגיות כאלו שמביאות לעצמאות.
