שתיית מים ע"י שליח ציבור בעת חזרת הש"ץ

תפילת חזרת הש"ץ דינה כתפילת עמידה לכל דבר, ובתפילת עמידה אסור להפסיק בדיבור, ואף במעשה אין להפסיק לכת'. אמנם אם יש בדבר צורך גדול, שבלא זה התפילה לא תהיה יפה כראוי, אמר לי הרב מלמד שיש מקום להתיר לשתות באופן שלא צריך לברך. וזה אחת משתיים: 1. אם השתיה מועטת והכוונה בה רק להרטיב את הגרון כדי לא להיות צרוד. 2. פעמים רבות שתיה כזו מועילה גם לצימאון, ואזי צריך לברך. והפתרון לכך, לברך לפני תחילת התפילה ולכוון על מה שיצטרף באמצע. במקרה כזה צריך שהשתייה תהיה במתחם בית הכנסת ולא מחוץ לו, כיון ששינוי מקום מצריך ברכה נוספת (פנה"ל ברכות ט,ז). לגבי שתיה לפני קידוש: שתיה שאינה לצימאון מותרת, ושתיה לצימאון אסורה לאחר תפילת שחרית אא"כ הוא צורך גדול. וכיון שהמקרה שלנו הוא צורך גדול, מותר לשתות בחזרת הש"ץ של שחרית (מ"ב הלכות שבת רפו,ט. ספר פסקי תשובות רפו,ט). וגם לגבי חזרת הש"ץ של מוסף ניתן להקל, שאולי חיוב הקידוש חל דוקא משסיים את התפילה, וכיון שתפילתו העיקרית של החזן היא חזרת הש"ץ, יש מקום להקל כל שלא סיימה (הרב מלמד).