קריעה בהר הבית

מעיקר הדין צריך לקרוע בכל פעם שעולים להר, אלא שבפועל אנשים לא נוהגים לקרוע, וגם יש חשש שזה יפגע בכמות העולים, ולכן אמרו שלפחות יקרע פעם אחת, ולכן אם לא קרעת בפעם הראשונה, תקרעי בפעם הבאה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ט. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את ההלכה למעשה כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d) קריעה על ערי יהודה, ירושלים ומקום המקדש יב. מובא בתלמוד (מו"ק כו): אמר רבי אלעזר: הרואה ערי יהודה בחורבנן, אומר: "עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר", וקורע. ירושלים בחורבנה, אומר: "צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה יְרוּשָׁלַיִם שְׁמָמָה", וקורע. בית המקדש בחורבנו, אומר: "בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה", וקורע. כיום ערי יהודה וירושלים תחת ריבונות ישראלית, ולכן למרות שיש עוד הרבה מה להשקיע ביישובן, אינן נחשבות חרבות, וממילא לא קורעים עליהן. ורק על מקום בית מקדשנו ותפארתנו שעדיין בחורבנו, צריך לקרוע. לכן הרואה את כיפת הזהב שבנו המוסלמים על מקום המקדש, יקרע את חולצתו באורך של טפח (7.6 ס"מ). בפועל, רבים נוהגים להקל ולא לקרוע על ראיית מקום המקדש, או להיפטר מהקריעה על ידי הגבהת חפץ של חבר שתמורתו מקנה לו את בגדו. אמנם ראוי לקרוע לפחות פעם אחת בחיים, והרוצה להחמיר נכון שיקרע בכל פעם שלא ראה את מקום המקדש שלושים יום. לא קורעים בשבת וחג, ולא בחול המועד, חנוכה וראש חודש, שהם ימי שמחה.