שלום כבוד הרב
יש לי שאלה, איך אני יכולה לעבוד על מידת הקינאה שלי, עבדתי בפנימיה לנוער בסיכון כמה שנים, וכעת סיפרה לי חברה שגם עובדת שם כמה טוב לה וכמה היא הקשר עם הילדים חזק. אני באמת שמחה בשבילה אבל בתוך תוכי יש לי תחושת קינאה, ואני יודעת שזה לא טוב איך אני יכולה לעלות על המידה הזאת ולשמוח באמת בלב שלם בשבילה, אני באמת מנסה אבל עדיין זה צובט לי כשהיא מספרת לי
הפתרון הוא לא להתעסק בכלל עם מידת הקינאה, אלא עם מידה כללית יותר – מידת הביטחון בה', שמה ששלי שלי ומה שלא שייך לי, לא שייך לי. את ממשיכה למקום אחר עם תיקונים אחרים. כמו כן, להפנים שעיקר העיקרים זה עם ישראל, ולא אני הפרטי. זה עיקר עניינם של ימים אלו, ולכן כל התפילות, גם של ראש השנה וגם של יום הכיפורים הם על הכלל, ואפילו את החטאים אנו אומרים בלשון רבים. מה שטוב לכלל, טוב לי. העיקר שיהיה טוב לילדים האלה, ולא אכפת לי איך יהיה, אם דרכי או דרך מישהו אחר.
