שלום לכבוד הרב,
גדלתי בבית תימני אשכנזי אימי היא תמניה ואבי הוא אשכנזי, בגלל שהורי היו גרושים גדלתי על ברכי סבי התימני ולבסוף קרה כי הלכות היומיום שלי מכילות גם וגם.
בפסח רב הזמן סעדתי אצל אימי ולכן אכלתי קטניות, אולם התחתנתי לפני כמה שנים עם אישה אשכנזייה שלא יכלה לקבל את הכל באופן ישיר ובגלל שלבסוף היא מבשלת במטבח קרה שלא אכלנו קטניות בביתנו בפסח, אולם שהגענו לאימי בפסח אכלנו קטניות כמו תבלינים או דברים שמעורבבים.
ולכן עולה השאלה איך לנהוג האם ניתן להמשיך לאכול קטניות כמו שהייתי רגיל רוב חיי או שעלי להחמיר פתאום ולשמור קטניות כי אבי אשכנזי.
מאוד התלבטתי בשאלת כובד החומרא של המנהג של הקטניות מול ההלכה, ולכן רציתי את פסיקתו של הרב בעניין.
תודה רבה לרב על כל תשובה שיתן לי
רב משיב
הולכים לפי האבא כמובן. אתה אשכנזי. זה לא להחמיר פתאום, כי אתה אומר שכבר כמה שנים שאתה נשוי אינכם אוכלים קטניות בבית, וטוב שכך. כשאתם אצל האמא אינכם יכולים לאכול ממש קטניות, אבל כל דבר אחר אפשר, אפילו מאכל שבושל עם קטניות כמו למשל בשר שהכינו עם אורז וגרגירי חומוס – אפשר לאכול את הבשר (להלן כתוב שהוא בדיעבד, אבל במקרה שלך, אתם יכולים להקל בכך לכתחילה אם אתם לא רוצים לסבך את אמא שלך). וכן מאכלים שהקטניות שבהן אינן ניכרות ובטלות ברוב כפי שציינת לגבי תבלינים ומאכלים שהרוב בהם אינו קטניות ולא ניתן להפריד, כמו למשל קציצת בשר עם אורז. וכמובן כל מיני מוצרים קנויים שכתוב עליהם קטניות רק בגלל שיש בהם שמן קנולה, כמו למשל מטבוחה ושוקולדים, אפשר לאכול לכתחילה.
אביא לך את סיכום הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.
ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.
ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.
דיני המנהג
ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.
ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.
ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.
י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.
יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים. וכן דין חולי צליאק.
