שלום הרב,
לאחר שקראתי את הפרקים לא הגעתי למסקנה כיצד עליי לנהוג.
אני רגיל להתפלל נוסח אשכנז אבל כאן בארץ ברוב בתי הכנסת של הציבור הדתי לאומי מתפללים ספרד, ואני גר בהדר גנים (פתח תקווה) שלא מצאתי מניין אשכנז בציבור הדתי לאומי.
האם עליי להתפלל בבית כנסת המתפללים ספרד ואני ממשיך להתפלל שם אשכנז או שעליי להתפלל בנוסח ספרד אתם?
רב משיב
אתה יכול לבחור האם להמשיך באשכנז או לעבור לספרד. אני חושב שאם לא חשוב לך מאוד להישאר עם נוסח אשכנז, ואתה אוהב את הקהילה ומעריך שתישאר בה בשנים הקרובות – עדיף תעבור לספרד. כך גם אני עשיתי. ואם תרצה בעתיד לחזור לאשכנז, אין בכך כל בעיה. אמנם כאשר אתה עולה להיות חזן בקהילה שבה כולם מתפללים בנוסח ספרד – בכל מקרה תתפלל בנוסח שלהם.
אביא לך את הדברים כפי שהם סוכמו למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה:
ו – הנוסחים ומנהגי העדות
שמירת המנהגים
א. ראוי לכל אחד להמשיך במנהג אבותיו, הן בנוסח התפילה והן בנוסח הגיית האותיות. אמנם אם שינה, יצא ידי חובה, שכל המסורות הקיימות בישראל כשרות לתפילה, ואין להחשיב נוסח אחד כעדיף מחברו. ורק לאחר שתוקם הסנהדרין יהיה מקום לתקן נוסח אחיד הכולל את הנקודות הטובות שבכל המנהגים, תוך מקום לדגשים שונים, כל קהילה לפי עניינה.
ב. ילדים של בני זוג מעדות שונות, נוהגים כמנהג משפחת האב, הן בהלכה והן בנוסח התפילה. אמנם כאשר הבן נמצא במקום שבו מתפללים בנוסח משפחת אימו, כגון שמתארח אצל סבו, משום כבוד משפחתה, נכון שיתפלל בנוסח שלהם.
ג. אישה שנישאה לבעל מעדה אחרת, עליה לנהוג כמותו בענייני הלכה, ואינה צריכה לעשות התרת נדרים לשם כך. ולגבי נוסח התפילה, אם קשה לה לעבור לנוסח של בעלה, ואין הדבר מפריע לו, יכולה להמשיך להתפלל ולברך בקול שקט כנוסח בית אביה, אבל טוב שתעבור לנוסח בעלה עד שילדיה יגיעו לגיל חינוך, כיוון שצריכה לחנכם להתפלל ולברך כנוסח אביהם.
מקרים שונים
ד. כאשר האבא התרגל להתפלל בנוסח של עדה אחרת, אם הבן מעדיף להמשיך בנוסח זה ולא לחזור לנוסח העדה המקורי של המשפחה, רשאי להתפלל כנוסח אביו. וכן המתפלל בנוסח ספרד-חסידי שלומד בישיבה שהתפילה שם בנוסח אשכנז, רשאי להתפלל בנוסח אשכנז, ולאחר שיצא מהישיבה רשאי לבחור האם לחזור לנוסח ספרד-חסידי או להישאר בנוסח אשכנז.
ה. במקום צורך חשוב, ניתן לשנות את נוסח התפילה. לכן אשכנזי שרוצה להתפלל לפי כוונות האר"י, רשאי לעבור להתפלל בנוסח ספרד. וכן המצליח לכוון יותר בבית כנסת שמתפלל בנוסח אחר ממנהגו, או שמעריך שבזכות שיעורי התורה או הקשר לקהילה של בית הכנסת השני, רמתו הרוחנית תתפתח יותר – יתפלל בו. וכן לגבי בחירת ישיבה, יש לבחור את הישיבה שבה יוכל להתעלות יותר בתורה ובמצוות, גם אם נוסח התפילה שם שונה מנוסח אבותיו.
ו. כאשר שמירת נוסח התפילה המדויק, תגרום שקהילת בית הכנסת תהיה קטנה ולא תצליח לקיים תפילות מכובדות, שיעורי תורה וחיי קהילה שיקשרו את חבריה לתורה ומצוות, עדיף שבני עדות הקרובים זה לזה בנוסחם יתאחדו כדי להקים קהילה חזקה. ואם התלכדות העדות הקרובות לא תספיק, מוטב שבני כל העדות יתלכדו לקהילה אחת.
בני עדות שונות המתפללים ביחד
ז. כאשר מתפללים בני עדות שונות יחד באופן קבוע, נכון להתחלק בתפילות וללכת לפי נוסח החזן, וכשיש הבדלים גדולים בין המנהגים, הולכים אחר המקצרים. לכן למשל, כאשר החזן מיוצאי ספרד, לא יקרא בקול את כל חלקי התפילה, ולא את שיר-השירים לפני קבלת שבת, ולא את סדר הקרבנות שלפני התפילה.
ח. הנהגת היחיד: בדברים בולטים, כגון דברים שאומרים בקול כאמירת י"ג מידות, נכון שכל הקהל יהיו ביחד. ובדברים שאינם בולטים, כל אחד יתפלל כמנהגו. הנהגה זו נכונה גם למי שמתפלל בקהילה בעלת נוסח אחר משלו, אבל אם הוא רוצה להיות שם חזן, צריך להתפלל כמנהגם, מפני שמתפלל בשליחותם.
ט. מנהג יוצאי אשכנז בני הציבור הדתי-לאומי להתפלל במבטא ספרדי ולא במבטא האשכנזי המסורתי, ומוטב שגם את שם השם יאמרו במבטא ספרדי, כדי שלא לערבב את המבטאים.