שלום וברכה, ראינו שהרב כתב שיש לקבוע מזוזה גם במעלית. השאלה היא כזו: בדרך כלל יש לקבוע את המזוזה בתוך חלל הפתח, הבעיה שהמעלית משמשת פעמים רבות אנשי הובלה שמובילים רהיטים כבדים ומגושמים. אם המזוזה תהיה בחלל הפתח יש סבירות גבוהה שהמזוזה תידפק ותופל שוב ושוב בהובלות כאלו. השאלה היא אם אפשר לקבוע את המזוזה מלכתחילה בחלק החיצוני של המשקוף (זה לא בדיוק קיר חיצוני כי עדיין זה המשקוף המתכתי של המעלית רק שזה החלק החיצוני שלו ולא חלל הפתח). ואם מותר, האם מברכים על קביעה זו?
רב משיב
כל עוד זה חלק מהפתח, כלומר יש שתי מזוזות ומשקוף כפי שכתבת בסוגריים, וקובעים את המזוזה על צד הדופן שמולה מזוזת פתח נוספת – מותר עם ברכה.
מה שחשוב זה לא לשים אותה כשפניה מול האדם שמחכה למעלית, אלא פניה מול דופן הפתח שמולה.
מתוך פרק ו סעיף ח
קבע את המזוזה שלא בתוך חלל הפתח, כגון שקבע אותה בקיר החיצוני בטפח הסמוך לפתח – לדעת רבים אין יוצאים בה ידי חובה. השאלה מה עושים כאשר אין אפשרות לקבוע את המזוזה בחלל הפתח, כגון שהקיר עשוי מזכוכית או ממתכת דקה. הפתרון הוא לעבות את חלל הפתח על ידי התקנת מסגרת סביב הפתח כדי שהמזוזה תהיה בחלל הפתח. עוד פתרון, לחתוך מקום למזוזה בדופן הקיר צמוד לפתח. בדיעבד, כאשר לא ניתן לעשות זאת, יש לקבוע את המזוזה בקיר החיצוני צמוד לפתח מימין, אך כיוון שיש סוברים שאין יוצאים במזוזה זו, אין לברך על קביעתה.[1]
[1]. מנחות (לג, ב): "אמר רבא: מצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים. מאי טעמא? רבנן אמרי: כדי שיפגע במזוזה מיד, רב חנינא מסורא אומר: כי היכי דתינטריה". אבל אין לקבוע את המזוזה מחוץ לחלל הפתח, גם אם תהיה צמודה לפתח, וכפי שאמרו במנחות (לב, ב): "הניחה אחר הדלת (מבפנים) – סכנה, ואין בה מצוה", סכנה – כי באופן זה המזוזה אינה מגינה על הבית. ואף מחוץ לחלל כלפי חוץ אין להניחה, שכן "אמר רב יהודה אמר שמואל: מצוה להניחה בתוך חללו של פתח". וכן נפסק בשו"ע (רפט, ב).
בדיעבד, אם קבע את המזוזה מחוץ לחלל הפתח, כתב הש"ך רפט, ג, שלטור ורמ"א כל עוד היא בטפח הסמוך לפתח – כשרה בדיעבד. ולנימוקי יוסף, רמב"ם (מזוזה ה, ח), ב"י ולבוש – פסולה. ויש להחמיר כמותם. והוסיף בשם דברי חמודות, שכאשר יש סכנה מחמת הגויים לקבוע את המזוזה מחוץ לדלת, ולפנים מהדלת אין מקום בחלל הפתח, יסמכו על הטור ורמ"א ויקבעו אותה צמוד לפתח מבפנים. ע"כ. דין זה נוגע כיום לקירות דקים מזכוכית או ממתכת, שבלית ברירה יקבעו את המזוזה בלא ברכה צמוד לפתח.
אמנם יש סוברים שגם לרמ"א בדיעבד אם קבע מחוץ לחלל הפתח – פסולה (שלחן גבוה ז), אולם רבים ביארו את הרמ"א כש"ך, ובשעת הדחק אפשר לסמוך עליהם. וכ"כ יד הקטנה (הל' מזוזה ג, מנחת עני כ). ולערוה"ש (רפט, יג-יד) אף רמב"ם ונימוק"י מודים שאין זה מעכב בשעת הדחק. ולנשמת אדם (טו, א) אם יקבע את המזוזה על הצד החיצוני של המסגרת שסביב הפתח, בטפח הסמוך לחלל הפתח, לרוה"פ כשרה ולרמב"ם פסולה, אך אם קבעה על הקיר לכל הדעות פסולה. וכ"כ מקדש מעט (רפט, ט; גדה"ק ד), שבשעת הדחק אפשר לקבוע במסגרת הפתח שאינה בחלל הפתח. וכ"כ קיצוש"ע (יא, ט), ושבט הלוי (ג, קיא). אולם כתבו שמחמת הספק יקבענה בלא ברכה.