מעשרות

מעשר חייבים לתת רק מכסף שאפשר לעשות איתו מה שרוצים, אבל כסף שאדם מקבל לצורך ייעוד ברור, לא נחשב כסף וממילא לא חייב במעשר. לדוגמא הורים שנתנו כסף לילד שלהם כדי שיקנה בו נעליים, לא נותן ממנו מעשר, כיון שכסף זה הוא בעצם נעליים (ואם העודף שלו, נותן מהעודף), אבל אם קנה את הנעליים מכספו ללא שום קשר להורים, ולאחר שקנה נתנו לו כסף על הנעליים, חייב במעשר. לכן אם רק לאחר ששילמתם ידעתם על המחווה של ההורים, כסף זה חייב במעשר, שכן אתם יכולים לעשות איתו מה שאתם רוצים, ולא הסתמכתם עליו כלל בשעת התשלום. אבל אם התחשבתם בסכום זה כאשר עשיתם את הארוע, אין צורך לתת ממנו מעשר.