שלום, "מלאכה שנעשית בלא טורח – מותרת, אפילו אם אינה נעשית לצורך המועד" – ניתן לדייק שמלאכה שיש בה טורח מותרת רק לצורך המועד? "כל דבר שיהודים רגילים ליהנות בו ואינו מטריח, נחשב מצורכי המועד, ומותר לעשות למענו מלאכת הדיוט". – לא סותר את המשפט הראשון שציין שיש מלאכות שאינן לצורך המועד? "כל דבר שיש בו טרחה יתירה ואינו לצורך המועד, למרות שאין בעשייתו מלאכה, אסרו חכמים לעשותו בחול המועד בפרהסיא". – איך מסתדר עם המשפטים הראשונים? אשמח להבין איך כל משפט מסתדר עם היתרי העבודה בחוה"מ. (פ"ה מועדים, יא, א, טו-יז)
