כתם על מגן מזרן

לא.

עניין זה מבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה בפרק העוסק בכתמים. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת, המשך של הספר שכבר יצא:

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

דם האסור מדברי חכמים – כתם

ז. דם שיצא מהרחם בלא שהאישה הרגישה בו, אינו מטמא אותה מהתורה, אך קבעו חכמים שדם זה יאסור את האישה אם הוא בקוטר של יותר משני ס"מ ונמצא על דבר לבן שמקבל טומאה.

ונבאר את שלושת התנאים:

גודל הכתם: אם קוטר הדם כשיעור שני ס"מ ומטה, אינה טמאה גם אם הדם עבה כך שאם היה מתפשט היה בגודל שמטמא. כל כתם נמדד בפני עצמו, אלא אם כן ברור שמדובר על כתם אחד, כגון במקרה שבו ליחה בגוון טהור מפרידה בין גווני האדום, שאז אם יש בגווני האדום יחד יותר משיעור קוטר שני ס"מ, האישה טמאה. כובס או אבד הבגד ומסופקים לגבי גודל הכתם, אינה טמאה. דם שנמצא על בשר האישה, דינו כדם שנמצא על בגד לבן.

צבע הבגד: נמצא הכתם על בגד שאינו לבן, אף אם הוא גדול משני ס"מ, אינו אוסר את האישה, גם אם נראה בבירור שמדובר בדם. נמצא הכתם על בגד לבן שיש עליו פסים צבעוניים, רק אם יש בגווני האדום שעל המקומות הלבנים יותר משיעור שני ס"מ, האישה אסורה. כדי להימנע מטומאת כתמים, נכון לאישה להקפיד ללבוש בימי טהרתה תחתונים צבעוניים. וכך תעשה אם גם בימי שבעת הנקיים חוששת לראות כתמים מחמת פצע וכיוצא בזה.

דבר שאינו מקבל טומאה: כלים שאינם מחוברים לבית מקבלים טומאה, ולכן הרואה עליהם דם, טמאה. אבל אם נמצא הכתם על אסלת השירותים או האמבטיה, אינה טמאה. וכן בגדים מקבלים טומאה, אבל אם נמצא הכתם על דברים שנועדו לשימוש חד פעמי כתחתונית, תחבושת הגיינית (פד), צמר גפן ונייר טואלט – אינו מטמא גם אם הם לבנים והכתם גדול משני ס"מ. לכן אישה שניגבה את עצמה לאחר שהתפנתה, ומצאה על נייר הטואלט דם – טהורה.

ח. רבים נוהגים להחמיר בכתם גדול מאוד (כ- 7 על 7 ס"מ), שאף אם נמצא על דבר שאינו מקבל טומאה או בגד צבעוני, אוסר את האישה (במיוחד בז' נקיים), שמא יצא בהרגשה ולא נתנה דעתה על כך. והרוצים להקל רשאים כל זמן שברור שהדם לא יצא במסגרת וסת.