שלום,
בספר כשרות ב' פרק ל"ה הלכה ו' מדברים על דין בליעה בצלייה. מבדילים בין אם החתיכה שמנה או לא ואומרים שמכיוון שקשה לדעת חוששים לשתי הדעות וכתוב:
"ואם יש בחתיכת ההיתר פי שישים כנגד האיסור – יש להסיר ממנה כדי נטילה, שמא שתיהן כחושות."
נשמע שאם יש פי 60 רק משום חשש שמא שתיהן כחושות יש להסיר כדי נטילה, אבל אם הייתי יודע בוודאות שיש שומן לא היה צריך להוריד כלל (שהרי זה החמרה שמא כחושות)
אבל גם היה לי קשה מזה ששומן רק יותר מעביר טעמים ואיך הדין שלו יהיה יותר קל – דווקא בגלל שהוא מעביר טעמים. וגם ביורה דעה קה ה כתוב:
"ואפילו חתיכת האיסור כחושה וחתיכת היתר שנצלית עמה שמינה האיסור מפעפע בכולה וכל דבר שיש לו פעפוע שנפל למקום ידוע מהחתיכה בצלי אע"פ שיש בחתיכה (שישים) לבטל האיסור צריך נטילת מקום" – כתוב בפירוש שאם יש חתיכה עם שומן אע"פ שיש פי 60 בכל זאת צריך נטילת מקום
אשמח לדעת איפה לא הבנתי נכון או שבאמת החלק של "שמא שתיהן כחושות" בעייתי
תודה רבה!