כמות הקמח שבמאכל לברכה אחרונה

1. 
   

   יתכן שיש כאן חוסר הבנה – אם בפועל יודע שאכל כזית מהדגן בשבע דקות, ברור שיברך על המחיה. כל הדיון הוא שאכל כזית מהעוגה ולא אכל כמות של כזית מהדגן בשבע דקות – האם שאר המרכיבים נגררים אחר הדגן או לא.

   
   

   הדברים כתובים במפורש בפניני הלכה – "האוכל עוגה בנפח 'כזית' (נפח חצי ביצה), מברך 'על המחיה'. ואף שבין מרכיבי העוגה יש ביצים, סוכר ושמן, כך שבקמח עצמו שאכל אין שיעור כ'זית'… בפשטידה וקציצה שאר החומרים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי. לכן רק אם הקמח הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הקמח הוא מיעוט, אין שאר החומרים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהקמח עצמו כמות של 'כזית' (חצי ביצה) בזמן של 'אכילת פרס' (7 דקות), יברך 'על המחיה'. וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

2. שאלה מצויינת – התשובה לכך מובאת בספר ההרחבות לפניני הלכה. אפשר לקרוא את הדברים דרך האתר של פניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא