כמות הקמח שבמאכל לברכה אחרונה

שאלה

1. בפניני הלכה ברכות (י, ט) כתוב: "ואם שיעור הקמח שבבצק פחות משמינית מכלל המרכיבים, אין מברכים אחר אכילת כ'זית' מהעוגה 'על המחיה' אלא 'בורא נפשות'. שהואיל והקמח שבעוגה זו מועט כל כך, אין הוא גורר אחריו את שאר המרכיבים אלא נגרר אחריהם."
משמע מדברי הרב שבעוגה שהקמח בה הוא רק תשיעית מכלל המרכיבים, גם אם אדם מסוים אוכל מהר, ומספיק לאכול כזית קמח בכדי אכילת פרס – עדיין לא יברך ברכה אחרונה.
ולכאורה לא משמע כך מהמשנב ס"ק מג שהוא מקור הדברים. אלא שהכל תלוי בהאם האדם מספיק לאכול כזית קמח בכדי אכילת פרס.

2. מה המקור לכך שיש הבדל בין עוגה לפשטידה?

רב משיב



  1. יתכן שיש כאן חוסר הבנה – אם בפועל יודע שאכל כזית מהדגן בשבע דקות, ברור שיברך על המחיה. כל הדיון הוא שאכל כזית מהעוגה ולא אכל כמות של כזית מהדגן בשבע דקות – האם שאר המרכיבים נגררים אחר הדגן או לא.


    הדברים כתובים במפורש בפניני הלכה – "האוכל עוגה בנפח 'כזית' (נפח חצי ביצה), מברך 'על המחיה'. ואף שבין מרכיבי העוגה יש ביצים, סוכר ושמן, כך שבקמח עצמו שאכל אין שיעור כ'זית'… בפשטידה וקציצה שאר החומרים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי. לכן רק אם הקמח הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הקמח הוא מיעוט, אין שאר החומרים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהקמח עצמו כמות של 'כזית' (חצי ביצה) בזמן של 'אכילת פרס' (7 דקות), יברך 'על המחיה'. וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.



2. שאלה מצויינת – התשובה לכך מובאת בספר ההרחבות לפניני הלכה. אפשר לקרוא את הדברים דרך האתר של פניני הלכה.


קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא


ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן