שלום וברכה. נשאלתי על ידי אשה שעברה ניתוח במעי ויש לה איליאוסטומיה, לגבי טבילה. ראיתי תשובה של הרב פרופ' אברהם שכתב: אני מצרף לך תשובה ממכון שלזינגר לרפואה והלכה. אני לא יודע מה ההבדל בין קולוסטומיה ואילואוסטומיה. אני מקווה שאת יודעת איזה משניהם רלוונטי אליך. בכל מקרה, אם משהו שם לא מובן, או שיש איזושהיא בעיה אחרת, כתבי לי. התשובה (מהרב פרופ' א.ס. אברהם): אשה עם איליאוסטומיה תנקה היטב מסביב הפיום ותכניס "טמפון" לתוך הפתח והחוט ישאר בחוץ או תכניס גזה לתוך המעי כשחלק מהגזה בולט קצת בחוץ כדי שתוכל אח"כ להוציאה (אך לא מומלץ להכניס צמר גפן בתוך פי המעי שמא יקרע הצמר גפן בעת הוצאתו וחלק ישאר בפנים), כי אין כל סכנה אם הפיום והמעי באים במגע עם מים. תיזהר שהחלק של הגזה או החוט שנוגע בחוץ יהיה רפה כדי שהמקום יהיה ראוי לביאת מים, ולא לטבול עם השקית. היא חייבת לטבול אחרונה. עד כאן דבריו. דיברתי עם האשה, אך היא חוששת מאוד להכניס משהו לאיליאוסטומיה. מצבה הרפואי לא פשוט, והיא חרדה מכל אפשרות לזיהום. אני לא יודע אם יש מקום לחשש הזה מבחינה רפואית, אך מבחינתה אין אפשרות לפתרון הזה. מן הצד השני, בפניני הלכה נפסק לגבי גבס, שמכיוון שהיא רוצה שישאר עליה, אינו חוצץ, למרות שישנם מחמירים בכך. שאלותי הן: א. האם ראוי לנסות להורות באופן מחמיר במקרה זה, אם רופא יאמר שאין כל חשש רפואי, על סמך המצב הנפשי ? ב. אם אין מקום להחמיר, האם אני צודק שדין איליאסטומיה ודין גבס זהה ? מחילה על הבקשה, אבל השאלה היא למחר. תודה.
