מדוע אסור חלב עכום ? האם אנו לא סומכים על מערכת הבריאות ועל הפיקוח של מוצרים שחלב הוא חלב פרה ולא חלב נאקה, ואין חשש שיחליף. הרי בדברים של מחלות שהחלב פוסטר כמו שצריך אנו כן מאמינים. אז מדוע אני לא מאמין לגוי וחושש שמה החליף לי את החלב? וגם כיום חלב פרה הוא הכי זול ונפוץ בעולם הרי אין פה טעם לגזרה לכאורה
אתה צודק, לכן אין זה אסור, כפי שמבואר בפניני הלכה כשרות. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.
אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
א. חלב טהור הוא חלב שנחלב מבהמות וחיות שבשרן כשר לאכילה, כעז, פרה ואיילה. אבל אם החלב נחלב מבהמה וחיה טהורים שנעשו טריפה, החלב אסור (דיני טריפות הובאו בפרק כ). נתערבה הטריפה בבהמות כשרות וחלבו אותה יחד איתם, אם היו הכשרות פי שישים מהטריפה – כל החלב שחלבו מהעדר כשר, ואם לא היו פי שישים – כל החלב אסור.
ב. חלבו פרה ולאחר מכן שחטו אותה והתברר שהיא טריפה, החלב אסור. אבל אם ייתכן שהפגם שהטריף אותה נוצר לאחר החליבה, החלב כשר. לכן אם נטרפה בהמה מחמת סירכא בריאות, רק החלב שחלבו ממנה בשלושת הימים הסמוכים לשחיטתה אסור.
ג. כל מרכיבי החלב דינם כחלב, כולל מי החלב שנוצרים בעת תהליך גיבון החלב לגבינה. אבל תרופה שנועדה לבליעה ואחד ממרכיביה הוא לקטוז או חלבוני קזאין (שני המרכיבים של מי החלב) אינה נחשבת לחלבית, ואין איסור ליטול אותה לאחר אכילת בשר.
ד. אסרו חכמים לישראל חלב שחלבו גוי, שמא עירב בחלב הטהור חלב טמא. ואפילו עשה ישראל מהחלב גבינה, והרי רק חלב טהור יכול להתגבן – הגבינה אסורה, שמא חלב טמא נותר כלחלוחית בגומות הגבינה וחריציה.
אמנם כאשר ישראל מפקח על הגוי בשעת החליבה שלא יערב חלב טמא – החלב כשר. ואין צריך שיראה את כל החליבה, אלא די שהגוי ידע שבכל רגע יכול הישראל להיכנס ולראותו, או לראותו בעזרת מצלמות שמותקנות במקום.
ה. כאשר אין שום חשש שהגוי יערב חלב טמא בטהור, החלב כשר אף בלא פיקוח ישראל. לכן חלב נוכרי של חברות אמינות ומפוקחות במדינות מתוקנות שבהן אסור לערב חלב אחר בחלב הפרה – החלב כשר.
בפועל גופי הכשרות בארץ ישראל מהדרים שלא לצרוך חלב נוכרי שלא היה עליו פיקוח ישיר של ישראל, אלא רק אבקת חלב נוכרי, מפני שיש לגביה טעם נוסף להקל. ובכשרות מהדרין חוששים לדעות המחמירות, ומקפידים שיהיה על החליבה פיקוח של ישראל, ומקפידים לא לקחת חלב מפרות שעברו ניתוחים שיש אומרים שמטריפים את הבהמה, ומקפידים לקחת חלב רק ממחלבות שומרות שבת (להלן, ט).
ו. בנוסף לאיסור חלב נוכרים, אסרו חכמים גם את גבינתם, שמא העמידו אותה על ידי עור קיבה של נבילה (עי' בפרק לד, טז. גבינה שהועמדה בעור קיבת בהמה כשרה, בדיעבד בטלה בשישים). לדעת רוב הפוסקים, כשם שפיקוח של ישראל מכשיר את החלב, כך הוא מכשיר את הגבינה. כמו כן, לדעת רבים אם החלב שממנו הוכנה הגבינה לא שייך לגוי, אלא לישראל ששכר את הגוי כפועל שיכין לו ממנו גבינה, כל זמן שברור שאין שום תערובת איסור בגבינה, הגבינה כשרה.
ז. איסור גבינת גויים כולל גם את כל סוגי הגבינות הרכות, כדוגמת גבינה לבנה ויוגורט, אף שאופן הכנתם שונה מהעמדת גבינה קשה, ואין הדרך כלל לעשותם באיסור. אמנם הרוצים להקל רשאים, וכך נוהגים חלק מגופי הכשרות בחוץ לארץ.
ח. לגבי חמאה הדין קל יותר, משום שכלל לא משתמשים בדבר אחר כדי להעמידה. לכן כל זמן שברור שאין בחמאה מרכיבים אסורים, היא מותרת. וכן נוהגים רוב גופי הכשרות. והמהדרים מדקדקים לקנות חמאה שישראל השגיח על מלאכת עשייתה.
