אם מישהו חייב לי כסף על דבר שמכרתי להם לפני החג, האם מותר לי להזכיר להם, או לבקש, שישלמו לי?
כל מה שאפשר לעשות בלא הפסד, צריך לעשות אחרי החג, ובחג לא להיות טרוד בענייני חובות, אלא לשמוח לפני ה'. אבל אם יש חשש שישכחו מהעניין עד אחרי החג – מותר כפי שמבואר בפניני הלכה מועדים.
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
דבר האבד
א. כאשר ארע מקרה לא צפוי במהלך החג שאם לא יעשו מלאכה כדי לפותרו ייגרם הפסד משמעותי, מותר לעשות לשם כך מלאכת אומן אפילו שאין בה תועלת למועד.
ב. דווקא הפסד נחשב לדבר האבד, ולא מניעת רווח. לכן לרוב האנשים אסור לעבוד בחול המועד אפילו אם יציעו להם רווח כפול, אלא הם חייבים לקחת ימי חופשה גם אם לא יקבלו עליהם שכר. אבל למי שחושש שיפוטר, מותר לעבוד בעבודה אסורה בחול המועד.
ג. דוגמאות לדבר האבד: מותר להפקיד המחאה שיש חשש שתאבד או שלא תכובד לאחר החג, וכן מותר לשלם חובות שהמאחר לשלמם מתחייב בקנס. בעל כרם שענביו הבשילו ואם לא יבצור אותם ייגרם לו הפסד משמעותי, רשאי לבצור במועד. וכן מי שדלת ביתו או חנותו נפרצה, או שמערכת האזעקה שלו התקלקלה, רשאי לתקנם במלאכת אומן. וכן הדין כאשר צינור המים שבבית התפוצץ ויש חשש שהבית והרהיטים יינזקו מהמים.
ד. כל חסרון משמעותי שייגרם לאדם אם לא יעשה את המלאכה במועד, נחשב לדבר האבד, גם אם אין בו הפסד כספי, כגון במקרה שאם לא יעשה את המלאכה כעת, יאבד זמן רב לאחר המועד. לכן הנקלע למקום שמוכרים בו דבר שנצרך לו, ואם לא יקנהו כעת, יצטרך לנסוע לשם לאחר המועד ולבזבז זמן רב, או שלא בטוח שהמוצר יישאר בחנות לאחר החג – מותר לקנותו אף אם לא ישתמש בו בחג (ועי' להלן יז-יט). וכן מותר לכתוב דברים נחוצים שאם לא יכתבם בחול המועד עלול לשכוח אותם.
ה. נפלה בחלקו הזדמנות בחול המועד להרוויח רווח גדול מאוד, נחשב הדבר כהפסד. ולאדם שחי בצמצום, גם מניעת רווח נאה שאינו שגרתי נחשב כדבר האבד, ובתנאי שבזכות זה יוציא יותר לסעודות המועד.