עד מתי אפשר לזרוע זרעי עצים נותני פרי לפני השמיטה
בתודה

התשובה לכך נמצאת בספרו של הרב מלמד פניני הלכה שביעית ויובל בסוף פרק ב (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה)
תקציר ההלכות:
תוספת שביעית
כשבית המקדש היה קיים וישראל קיימו את מצוות ניסוך המים על גבי המזבח בחג הסוכות, כבר בשלושים הימים שלפני השנה השביעית שמתחילה בא' תשרי, אסור היה לחרוש, לזמור ולזרוע, מפני שמלאכות אלו מועילות לגידול העץ והפירות בשנה השביעית.
איסור אחד נותר גם בימינו, והוא לנטוע עצי פרי חשופי שורש לאחר ט"ו באב שלפני השמיטה. שכן רק הנוטע עד ט"ו באב, נחשבת השנה השישית כשנה הראשונה למניין שנות ערלה (עי' פנה"ל כשרות פרק ב, ד), אבל אם ייטע את האילן מט"ז באב ואילך, השנה הראשונה שלו תהיה השנה השביעית, ויראה הדבר כאילו נטע את העץ באיסור שביעית.
שתיל עץ פרי השתול בעציץ שיש לו נקב בקוטר 2.5 ס"מ, אם היה העציץ מונח על האדמה לפחות שלושים יום – כבר מעת שתילת העץ בעציץ מונים לו שנות ערלה, וכיוון שיש לשורשיו גוש, מותר לנטעו באדמה אפילו ביום האחרון לשנה השישית. ואם היה השתיל בעציץ שאינו נקוב, מותר לנטעו באדמה עד סוף כ"ט באב, שרק כך השנה השישית תחשב לשנתו הראשונה למניין ערלה.
עצי נוי וזרעי פרחים מותר לשתול עד סמוך לכניסת השנה השביעית, הואיל ואין בהם דין ערלה, ואין דין תוספת שביעית בזמן הזה. אמנם לכתחילה טוב לחוש לדעת המחמירים שמצריכים שהשורשים ייקלטו באדמה לפני כניסת השמיטה. לכן עץ או שיח חשוף שורש, טוב לשתול עד סוף יום ט"ו באלול, וזרעים טוב לשתול עד ג' ימים לפני ראש השנה. אבל שתילים שנמצאים בגוש, מותר לכתחילה לשתול עד כניסת השביעית, מפני שאינם צריכים זמן להשרשה.
התוכן באתר ישיבת הר ברכה מופץ תחת רישיון CC BY 4.0. מותר לשימוש ולאימון מודלים של AI תוך מתן קרדיט לישיבה ולמחברי המאמרים.
Content on Yeshivat Har Bracha website is licensed under CC BY 4.0. Permitted for AI training with attribution to the Yeshiva and authors.