שלום וברכה. להורי (אבא מרוסיה ואמא מטריפולי) היה ממנהג בביתם שאין ללכת בבית יחף או עם גרביים, משום שזהו מנהג אבלים. השאלה היא האם יש בסיס הלכתי למנהג, והאם צריך להקפיד עליו (ועד כמה צריך להקפיד עליו, האם גם בבוקר שאני קם, או לפני שאני הולך לישון וכד')? תודה רבה!
יש בסיס הלכתי למנהג, כמובא ברמ"א אורח חיים ב, ו ועיין במשנה ברורה שם. ג' טעמים נאמרו בזה: סכנה מפני הקור או נחשים ועקרבים; כבוד וצניעות; וטעם על פי הסוד הקשור לכך שהאדמה נתקללה – "ארורה האדמה בעבורך". וכך כותב הבן איש חי בפרשת וישלח יח – "לא ילך יחף, דאמרו רבותינו ז"ל לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקנה מנעלים לרגליו, כי המונע מנעלים מרגליו הוא מנודה מקום". אמנם רבים אמרו שכל המדובר הוא על אדמת חוץ לארץ, אבל בארץ ישראל אין בעיה וק"ו אם מדובר על מקום מרוצף ולא ישירות על האדמה. למעשה תעשה כפי שנוהגים ההורים שלך לפחות כשאתה בביתם, ואם אתה רוצה להקל במקום אחר, ניתן להקל כאשר אתה נמצא בתוך בית או על חוף הים והבריכה (מ"ב שם, הלכה ברורה ב, כב, ובירור הלכה אות יא. שו"ת מבשרת ציון יו"ד א, ג).
