ברכות הנהנין

מזונות

ספר הקיצור לפניני הלכה:

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

עיקר וטפל כשיש בתערובת מיני דגן

ז. תערובת שנחשבת כמאכל אחד ויש בה מין דגן, הוא העיקרי וברכת המאכל 'מזונות', כגון עוגה שמיעוטה קמח ורובה שמן, ביצים, סוכר ושוקולד. וכגון פשטידת ירקות שעירבו בה מעט קמח כדי להשביח את טעמה או לשביעה (דין ברכה אחרונה לעיל י, טז-יח).

ח. כאשר מין הדגן ניתן במאכל רק כדי להדביק את מרכיביו, או לתת לו נפח ומרקם מסוים, ולא כדי לתת בו טעם או להשביע, הדגן טפל וברכת המאכל נקבעת לפי המינים האחרים. לכן פשטידת ירקות שעירבו בה קמח רק כדי להדביק את הירקות, ברכתה 'האדמה', וקציצת דג או בשר שעירבו בה פירורי לחם כדי להגדיל את נפחה ולעשותה רכה, ברכתה 'שהכל'.

ט. כאשר חתיכות התערובת ניכרות כל אחת לעצמה אך אינן גדולות, ובדרך כלל עולים בכף משני המאכלים, יש ספק האם תערובת זו נחשבת כמאכל אחד (לעיל, ה). לכן האוכל חמין (טשולנט) שיש בו גריסים יחד עם חתיכות תפוחי אדמה ובשר, צריך לקחת מעט מכל מאכל ולברך עליו ברכה ראשונה. אם אכל 'כזית' מהגריסים יברך 'על המחיה', ועל שאר המינים יברך 'בורא נפשות' רק אם אכל מהם 'כזית' בפני עצמם או שלא אכל 'כזית' מהדגן (דין מרק, להלן יז).

מאכלים שונים

י. על שניצל עוף או דג מברכים 'שהכל', כיוון שציפוי הדגן מבחוץ ומועט. וכן על חצילים מטוגנים שמצופים בקמח או פירורי לחם, מברכים 'האדמה'. אבל על קובה, שהיא קציצה שיש לה מעטה עבה של בצק ובתוכה בשר, כיוון שיש לבצק חשיבות עצמית, ברכתה 'מזונות'. וכן דין שטרודל שמילאו אותו בבשר, ובלינצ'ס שמילאו אותו בגבינה או ירקות מרוסקים, ובוטנים אמריקאים המצופים בשכבה עבה של קמח. ובסוף יברך 'על המחיה' אם אכל מהבצק 'כזית', ואם לא היה בו 'כזית', אבל ביחד עם הבשר או הגבינה והירקות אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות' (כמבואר לעיל פרק י, כג).

יא. חטיף המורכב מוופל שסביבו שכבת שוקולד, כגון 'כיף כף' ו'פסק זמן', ברכתו 'מזונות'. ואם עבורו השוקולד עיקר והוופל רק נועד להעמידו וליצור לו מרקם מיוחד ונכסס, יברך 'שהכל'.

יב. על בוטנים מסוכרים מברכים 'האדמה', ועל שקדים מצופים בשוקולד מברכים 'העץ', כיוון שהשכבה דקה ובטלה לפרי. אבל על סוכריה שיש בתוכה שקד מברכים 'שהכל', כיוון שהציפוי עבה ועיקרי. וכאשר מסופק האם הפרי עיקר או הציפוי, יברך 'שהכל' (כמבואר לעיל, ו).

יג. מוסקה הוא מאכל העשוי מפרוסות חצילים ממולאות בקציצת בשר, וכיוון שקשה לקבוע איזה מהם חשוב יותר, יברך תחילה על החצילים לבד ועל הבשר לבד, ואחר כך יאכלם יחד. על פלפל ממולא באורז ומעט בשר יברך 'מזונות', מפני שהאורז עיקר. ואם הפריד את המילוי מהפלפל כדי לאכול כל אחד מהם בנפרד, יברך על המילוי 'מזונות' ועל הפלפל 'האדמה'.

יד. מעט אגוזים המונחים על גלידה כדי להטעימה, בטלים לגלידה. אבל אם לפני שאוכל את הגלידה רוצה לאכול מהם לבדם, יברך עליהם 'העץ'.

קרקר ומה שעליו

טו. המורח גבינה או חומוס על קרקר, גם אם מרח שכבה עבה, כל זמן שהממרח נועד להטעימו, הוא טפל לקרקר. וכן הדין אם הניח על הקרקר נקניק כדי להטעים את הקרקר. ואם לא אכל מהקרקר 'כזית', אבל יחד עם הנקניק אכל 'כזית', כיוון שהם מאכל אחד יברך 'בורא נפשות' (כמבואר בפרק י, יח).

הרוצה לאכול את הנקניק מצד עצמו, ומניחו על הקרקר כי כך טעים לו יותר לאכול את שניהם יחד – אין אחד מהם טפל לחברו, ויברך עליהם לחוד ברכה ראשונה וברכה אחרונה (אם אכל מכל אחד 'כזית'). וכן הדין אם אוכל את הקרקר עם חתיכת דג או עם הרבה גבינה או עם הרבה ירקות.

המסופק האם המאכל טפל לקרקר, יברך תחילה על מעט משניהם בנפרד (ולגבי ברכה אחרונה עי' לעיל, ה).

מאכל המורכב מבצק שעליו גבינה או גלידה

טז. עוגה שתחתיתה בצק ועליה דברי מתיקה כפירות או גבינה, כיוון שהכל נאפה יחד, הרי זה מאכל אחד וברכתו 'מזונות'. אם אכל מהבצק שיעור 'כזית', יברך 'על המחיה', ואם לא אכל ממנו 'כזית', אבל ביחד עם המילוי אכל שיעור כ'זית', כיוון שהם מאכל אחד יברך 'בורא נפשות' (כמבואר בפרק י, יח).

אבל אם אפו תחילה בסיס מבצק ואחר כך הניחו עליו קצפת או גלידה או גבינה או ג'לי, כגון קרמבו וגלידה בגביע, צריך לברך על כל אחד את ברכתו בתחילה ובסוף (כמבואר לעיל, ה). אמנם אם הבצק עוטף את כל הגלידה, כמו בגליליות, אף שלא נאפו יחד נחשבים מאכל אחד שברכתו 'מזונות'. ועל קסטה, שהיא גלידה בתוך שני ביסקוויטים, יש ספק, לפיכך יברך על כל מאכל בנפרד ויטעם ממנו מעט (ברכה אחרונה על גלילית וקסטה, כדין עוגה לעיל).