בל תשחית

אין צורך בשקית נפרדת לאוכל שנזרק לפח. רק לגבי לחם בשיעור 'כזית' נאמר הידור זה בגלל חשיבותו, כפי שמובא בפניני הלכה כשרות פרק יג .  אפשר לקרוא מהספר דרך האתר. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

בל תשחית במאכלים

טו. כל המשחית 'כזית' מאכל, עובר באיסור 'בל תשחית'. לפיכך, אסור לזרוק אל חברו מאכלים שעלולים להימאס אם יפלו לארץ, או להעביר כוס מלאה מעל מאכל שיימאס אם יישפך מהמשקה עליו. מפני חשיבות הלחם, אסור לזורקו לחברו גם אם אין חשש שיימאס, אמנם מותר להשתמש בו ככף כדי לאכול דבר אחר, ובתנאי שיאכל גם את הלחם.

טז. אסור לשבת על תרמיל שיש בו מאכלים שעלולים להימעך ולהימאס. וכן הרואה מאכל במקום שאנשים הולכים, צריך להגביהו על סלע או להניחו בצד הדרך, באופן שלא יתבזה בדריכה עליו.

יז. צריך אדם להיזהר לא לשים יותר מדי מאכלים בצלחתו, שלא לגרום להשחתתם. אמנם אם שבע, לא ימשיך לאכול את המאכלים שבצלחתו, שבריאות הגוף חשובה יותר. כמו כן, מותר לאדם לזרוק מביתו מאכלים שהוא או בני ביתו עלולים להתפתות לאוכלם למרות שאינם בריאים להם.

יח. צריך להשתדל שלא להשחית את שיירי המאכלים, וכל זמן שעוד אפשר יש להגישם בארוחות הבאות. העורך סעודה גדולה במקום שהכבוד מחייב להגיש בשפע, מותר להכין כמויות שחלקן ייזרקו, ולכתחילה ישתדל לתכנן מה לעשות בשיירי המאכלים, אך כאשר הטורח בשמירתם או חלוקתם מרובה על ערכם, מותר לזורקם, ולחם בשיעור 'כזית' יעטוף לפני זריקתו.

יט. כאשר פירורי האוכל קטנים מ'כזית', אין בהם איסור 'בל תשחית', אך ראוי שלא לבזותם כגון לדרוך עליהם בעודם על הרצפה, אלא לאוספם ולהניחם אחר כבוד בפח האשפה.