בישולים גויים במסעדות כיום

לגבי מסעדה, התשובה כתובה במפורש באותה פסקה עליה אתה שואל (פניני הלכה כשרות ב כח, ח), שם מבואר שההיתר מבוסס על כך שגם לדעת הנוהגים כשו"ע, י"א שכאשר הגוי מבשל לרבים ואין לו קשר לסועדים, בשעת הצורך אפשר להקל (יבי"א ח"ט יו"ד ו). "

"כיוון שכיום בני כל העדות חיים יחד, ובני עדות המזרח וצפון אפריקה נהגו להחמיר, למרות שהדין מדרבנן, לכתחילה יש להורות לבני כל העדות כדעת המחמירים. ובדיעבד, כיוון שהדין מדברי חכמים, יש להורות לבני כל העדות כדעת המתירים. ובמקומות שבהם אין קִרבה אישית בין המבשל לסועדים, כגון במטבח ציבורי או במסעדה שהטבח אינו יוצא בה אל הסועדים, אפשר מלכתחילה להעניק כשרות רגילה כדעת המקילים, אבל 'כשרות מהדרין' אפשר להעניק רק לנוהגים כדעת המחמירים."

לגבי שאלתך באופן כללי האם הנוהגים כשו"ע יכולים להקל כרמ"א בדיעבד – כאן יש הוראה חשובה מאוד, וכפי שפתח הרב את הפסקה הנ"ל היא נובע מכך שאנחנו חיים ביחד, וממילא לא שייך בדיעבד לא לאכול ממאכלי האחים שלנו כאשר בסופו של דבר הם עשו לפי מחצית מגדולי ישראל שבתקופת הראשונים והאחרונים והדין דרבנן.

מה זה דיעבד? אחד משניים: או שהדבר כבר נעשה, או שנקלענו לסיטואציה מביכה שבה הכלל של דרך ארץ ובין אדם לחברו שהוא דאו' גובר על דקדוק השנוי במחלוקת בדין דרבנן.

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9