אורח בסעודה

אין צורך במקור מפורש לדברים כאלו, וכי אם אין מקור לא צריך לעזור?

במקום שבו אין זה דרך ארץ לא לעזור לאחר הסעודה, חובת דרך ארץ לעזור, שנאמר "והלכת בדרכיו" – אנו מצווים ללכת בדרכי השם, וכל מידה טוב ומעשה טוב הרי הם מדרכי השם. כמו כן, כל העניינים הקשורים לבין אדם לחברו הרי הם בכלל החיוב – "ואהבת לרעך כמוך". ואילו במקום שבו אין המארחים מעוניינים בעזרת האורח, ואף מתכבדים בכך שאינו עוזר – לא יעזור. ופעמים שיפה אם יעזור, אך לא תהיה תרעומת עליו אם לא יעזור – בזה יפה לעזור אך אין חובת דרך ארץ.