דין זה מובא בפניני הלכה פסח פרק ב, ובספר הקיצור לכל ספרי פניני הלכה שיצא כעת – "חמץ שכבר מתחילה לא היה ראוי למאכל אדם כלל, אף שראוי למאכל כלב, לא חל עליו איסור חמץ. אמנם חמץ המצוי במאכלים שמכינים לכלבים וחתולים, ראוי מתחילתו למאכל אדם בשעת הדחק, ולכן חובה לבערם לפני פסח."