אהבת גויים – המשך

דברים נוספים של הרב קוק:

שמונה קבצים ח, רכח – שנאת הרשעה כשהיא עמוקה וגדולה, צריכה לבוא בתחילת ברייתה יחד עם שנאת הרשעים. רק אח"כ היא מתמתקת ע"י כוח הדעת ומתבררת, עד שהיא עומדת על נקיונה האצילי, שאין כי אם שנאת הרשעה לבדה, והנושאים שלה שהם הרשעים בעצמם מתמלאים עליהם רחמים, ויתמו חטאים ולא חוטאים. אבל אם מתחילת ברייתה תבוא בצורתה האידיאלית, לכוון את מהותה רק על השנאה של הרשעה המופשטת, לעולם לא תצא אל הפועל בכוחה אפילו בתור שנאת הרשעה, כי חסרון השנאה אל הרשעים יטשטש את השנאה של הרשעה עצמה, ואז כל אוצר הטוב מונח הוא בסכנה גדולה. וזה היה מקום המכשול של נפילים רבים שנפלו מפני שהשתמשו בתחילת הווייתה של שנאת הרשעה, במידה האצילית, והעדר שנאת הרשעים נתהפכה אח"כ לאהבתם, ומתוך אהבת הרשעים נפלו הם עצמם באהבת הרשעה עצמה. ע"כ מוכרחת היא המחשבה הראשונה להיות בתכונת מידת הדין ואח"כ מידת הרחמים באה וממתקת אותה בשיתופה.

אורות ישראל ח,ה עמ' קסט- רחבות הלב שבאה לפעמים להכניס את העולם כולו, כל האנושיות כולה בכלל החיבה המיוחדת המתגלה בישראל (זו השמאלנות), היא צריכה בדיקה. כשההכרה של הקודש המצוין אשר לסגולת ישראל עומדת בצביונו, ומתוך בהירותו מתפשטת החיבה והאהבה בעין טובה על כל גוי ואדם יחד, זוהי מידתו של אברהם אבינו, אב המון גויים – 'ונברכו בך כל משפחות האדמה – ובזרעך'. אבל יש, שיסוד התרחבותה של חיבה זו באה מתוך כהות הרגש והאפלת אור הקודש של הכרת הסגולה הישראלית העליונה, ואז היא ארסית, ותוכן פעולתה מלא הירוס נורא, שצריך להתרחק ממנו כמפני שור המועד.

כלומר ישראל צריכים להבין את מדרגתם הגבוהה. ביחס לבע"ח הדבר קל, אבל ביחס לגויים הדבר יותר קשה, שסה"כ לא נראה שיש הבדל מהותי, אחרי הכל גם בו יש בו צלם אלוקים. אמנם ככל שהגוי מתנהג יותר כבע"ח, גם היחס אליו דומה, וככל שמתנהג יותר כבן אדם היחס אליו מכובד יותר, כאשר בסופו של דבר המטרה שלנו היא להשפיע טוב לכל העולם, ולהגיע למצב שבו עם ישראל כל כך מכובד, עד שהגויים רוצים ללמוד ממנו, וכפי שאומר הנביא ישעיהו ב,ג- "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוהי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה בארחותיו. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".