אבי נפטר

התשובות מתוך הספר פני ברוך על הלכות אבלות: אבלות י"ב חודש מונים מהקבורה (פרק לג,יד). ואילו יום הזכרון (יארצייט) נקבע לפי יום המיתה (פרק לט,לה). בשנה מעוברת נוהג אבלות רק י"ב חודש, ואין נוהגים שום דיני אבלות בחודש הי"ג (פרק לג,טו). ביום כלות הי"ב חודש (אפילו בשנה מעוברת) עולים לבית הקברות (לד,יז). ויש נוהגים ביום זה להתפלל לפני העמוד ולומר קדיש (לד,יז). ומשנגמרו ימי האבלות, כלומר אחר י"ב חודש מהקבורה, נוהגים לעלות לקבר ביום הזיכרון (יארצייט. לז,ח). וביום זה (ד' כסלו) נהוג להיות חזן בשלושת התפילות ואומר הקדישים (גם קדיש 'על ישראל') (לט,ג). אף שביום הזכרון הראשון נוהגים כל דיני אבלות של יב חודש, בשנה מעוברת שיום הזכרון בחודש הי"ג אין נוהגים בו דיני אבלות (לט,כב). נוהגים לומר קדיש על אביו ואמו י"א חודש מיום הקבורה, לא כולל היום האחרון שהוא יום הקבורה (לד,א לד,ט). המדובר הוא על קדיש 'על ישראל' שהוא קדיש מובהק של אבלים, אבל קדיש דרבנן שאומרים בתפילה למשל אחרי שיר של יום וכאן אחרי לימוד תורה, אפשר לומר גם אחר י"א חודש (לד,י).