לדעתו של ר' יוחנן (ע"ז סה עא) גר תושב שעברו עליו י"ב חודש ולא מל, הריהו כמין שבאומות. הלכה זו מוכיחה שגר תושב אינו אלא גר ארעי ובשלב מעבר אל היהדות. אין גירות זו מצב קיים לעצמו, לכן כל שעברו עליו י"ב חודש ולא מל, כלומר שלא השלים את המעבר ליהדות כהלכות גירות הרגילים, הריהו כמין שבאומות, כלומר כגוי כופר כלומר גוי פגום, אבל ללא קשר וזיקה כל שהיא ליהדות. בבבלי אמנם נאמר שדעתו זו של ר' יוחנן אינה אלא בשקיבל עליו למול מלכתחילה, וא"כ כל שלא קיבל עליו דבר זה מראש יכול להתמיד במצבו כגר תושב תמיד, אולם בירושלמי שם (פ,ח ה"א) הובאו דברי ר' יוחנן בלא תוספת זו ובהתאם לפרוש שפרשנו קודם שלום כבןד הרב האם לפי מה שכתוב למעלה הולכים לפי הבבלי או הירושלמי והאם זה שאני ממשיך לשנור ביני לבין עצמי לא מצריך אותי להתגייר
