- לא. הקולא לנשים היא רק בתפילה והיא בנויה על כך שמעיקר הדין הן יכולות להסתפק בברכות השחר וברכות התורה. על גבי זה צרפו את שאר הסברות להקל עליהן.
2. בעבר היה ברור שהבעל קובע בענייני הלכה. אבל כיום שנשים ב"ה יותר חכמניות, מי שיודעת יפה הלכה, ובמיוחד בהלכות נידה שהתורה וחכמים נתנו להן את האחריות, יש מקום לתת להן את הכבוד להחליט, ובלבד שהיא הולכת על פי רב אחד, ויודעת היטב את כל ההלכות, כך ששיקול הדעת שלה יותר מדוייק. אני מציע שתלמדו יחד את הסוגיה ותחליטו. כך הוא מהלך הסוגיה בקצרה:
וסת חצי קבוע.בסימן קפו,ג מבואר שאישה שרגילה לראות דוקא בזמנים מסויימים, כגון בין 25 ל 30 יום, יש לה וסת קבוע לגבי הימים (לפני ואחרי) שלא רגילה לראות בהם. ולכן בימים אלו אינה צריכה לעשות בדיקות של לפני ואחרי התשמיש כדי לוודא שאינה רואה מחמת תשמיש.
ונחלקו הפוסקים האם אפשר להשליך את הדברים גם לגבי פרישה, האם אישה ש
רגילה לראות אחר ל' יום צריכה לחוש לעונ"ב ויום החודש:
ריטב"א,מהרי"ל– כיון שהוחזקה שלא תראה ביום השלושים,
אינה צריכה לחוש לעונ"ב. וכ"מ ברשב"א ובלבוש. וכ"פ טהר"י,מלבו"ט,
אג"מ,טה"ב לגבי עונ"ב. וכ"פ
דרכ"ט (דוקא שרגילה לראות אחר 31 יום), והוסיף שה"ה ליום החודש.
בי"ו – חוששת ליום השלושים מדין עונ"ב, משום שחמור דין זה מדין בדיקת רואה מחמת תשמיש שרבים הראשונים שסוברים שא"צ כלל לבדוק. וכ"פ חוו"ד,סד"ט,ערוה"ש,שועה"ר ועוד. וכ"פ ה
מנחת יצחק,הרב בן ציון אבא שאול,שבט הלוי.
למעשה – לפי כללי הפסיקה שספק דרבנן לקולא, וכיון שכיום נשים רבות כלל לא רואות בימים שהן פורשות בהן (שלושים, חודש, הפלגה), יד המקלים על העליונה, ולכן אישה שרגילה לראות לאחר 31 ימים מראייתה הקודמת, אינה צריכה לחשוש כלל שתראה בעונ"ב או ביום החודש, שכן על פי דיני קביעת ווסת יש לאישה זו ווסת קבוע לגבי אותם ימים שיודעת שלא תראה בהם.
מזל טוב. שתזכו לגדל את כל ילדיכם בנחת ובשמחה. אל תשכח לתת לאשתך הרבה מאוד זמן לישון בחודשיים הראשונים כדי להתאושש (פניני הלכה).
בברכה
אורן מצא
