אני ובעלי נפרדים. יש לנו שני בנים שכרגע הולכים לביה״ס יהודי בניו יורק. בתי הספר באזור שלנו לא מתאימים לנו (הם מאוד חרדיים ואנחנו יותר מודרניים) ואני מתכוונת לעבור לשכונה אחרת בה יש בתי ספר טובים יותר ומתאימים יותר. כרגע הילדים לא מראים שום רצון או שמחה בתורה, וחשוב לי מאוד שילמדו לאהוב את התורה ולא רק ישננו. בן ה-13 אפילו אומר לי שהוא לא מאמין בזה בכלל. השאלה שלי היא: האם אוכל לטעון מול בית דין שתשלום הלימודים צריך להיות על בעלי ולא עלי? האם לא אומרת ההלכה שזו אחריות האב? מדובר בבתי ספר יקרים יותר ממה שאנחנו משלמים עכשיו, ובעלי לא רוצה להוציא כסף על זה. מבחינתו, שילכו ללמוד בבית ספר ציבורי פה בארה״ב. לפי ההלכה, האם חובתו לשלם? האם חובתו לשלם הכל או האם חובתי בתור האם גם לשלם? יש אופציה זולה יותר, אבל זה בית ספר פנימייה רחוק מאוד. האם אפשר להכריח ילד ללכת לפנימיה דתית זולה יותר אם הוא לא רוצה וגם אני לא רוצה לשלוח אותו? האם אפשר להכריח אותי לשלוח אותו לבית ספר יהודי מקומי זול יותר, אם הוא לא מתאים לילד (ויכול אף להזיק מבחינת היחס שלו לתורה ח״ו)?
