תפילת שחרית

עדיף לא להפסיק בין הברכה לקריאת שמע, כפי שמובא בפניני הלכה תפילה. אביא לך את הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/) עניית אמן על ברכות ק"ש ז. מנהג יוצאי ספרד שלא לענות 'אמן' אחר ברכות קריאת שמע שאומר החזן בקול, ולכתחילה ראוי לסיים את הברכה עם החזן או מעט אחריו. ומנהג יוצאי אשכנז לענות 'אמן' אחר ברכת 'יוצר המאורות' בשחרית, ואחר ברכות 'המעריב ערבים', 'גאל ישראל' ו'השכיבנו' בערבית, ואילו את הברכה הסמוכה לקריאת שמע משתדלים לסיים עם החזן או מעט אחריו, כדי שלא יצטרכו לענות 'אמן' ויפסיקו בכך בין הברכה לקריאת שמע. אמנם מי שסיים את הברכה לפני החזן, יענה 'אמן'. עניית דברים שבקדושה ח. רשאי אדם להפסיק באמצע קריאת שמע או ברכותיה כדי לענות על הדברים שבקדושה החשובים ביותר: בקדושה יעמוד ויאמר את הפסוקים 'קדוש' ו'ברוך', והמנהג הרווח לומר גם 'ימלוך'. ב'מודים' ישתחווה בעמידה ויאמר "מודים אנחנו לך" ולא יותר. בברכת כהנים יענה 'אמן' על הפסוקים. למנהג יוצאי אשכנז עונים 'אמן' גם על ברכות 'הא-ל הקדוש' ו'שומע תפילה'. בקדיש יענה "אמן, יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא", ו'אמן' לאחר "דאמירן בעלמא" (משנ"ב). ויש נוהגים לענות על כל האמנים מתחילת הקדיש ועד "דאמירן בעלמא" (כה"ח). 'ברכו' יענה כרגיל. 'אשר יצר' יברך לאחר תפילת שמונה עשרה. קראו לו לעלות לתורה, למנהג יוצאי אשכנז יעלה. אין הבדל בדין זה בין אם הוא נמצא באמצע הברכה והפרק, או בין ברכה לברכה ובין פרק לפרק. אבל לאחר שאמר "ברוך אתה ה'" של סיום הברכה ונותרו לו עוד מילים ספורות לחתימתה, לא יענה לשום דבר. וכן לא יענה באמצע הפסוק 'שמע ישראל' ו'ברוך שם', או כשסיים 'גאל ישראל' בתפילת שחרית, או כשנמצא באמצע תפילת עמידה.