תפילה

דיבור באמצע פסוקי דזמרה א) אסור להפסיק בדיבור מברכת 'ברוך שאמר' עד סוף ברכת 'ישתבח', אלא אם כן מדובר על צורך גדול, כגון למנוע הפסד או עלבון. וכן הנצרך להתפנות, יברך 'אשר יצר' וימשיך ממקום שהפסיק. ב) שמע ברכות או קדיש, לא יענה "ברוך הוא וברוך שמו", ומותר לענות 'אמן' אך לא חובה, וכשעונה על קדיש, יענה רק עד האמן של "דאמירן בעלמא". שמע 'ברכו', קדושה, 'מודים דרבנן' או ברכת כהנים, יעמוד וטוב שיענה עמהם. אבל אם שמע את הדברים שבקדושה ממניין אחר, רשאי להמשיך לשבת ולומר פסוקי דזמרה יחד עם המניין שלו. עניית דברים שבקדושה באמצע קריאת שמע וברכותיה א) רשאי אדם להפסיק באמצע ק"ש או ברכותיה כדי לענות על הדברים שבקדושה החשובים ביותר: בקדושה יעמוד ויאמר את הפסוקים 'קדוש' ו'ברוך', והמנהג הרווח לומר גם 'ימלוך'. ב'מודים' ישתחווה בעמידה ויאמר "מודים אנחנו לך" ולא יותר. בברכת כהנים יענה 'אמן' על הפסוקים. למנהג יוצאי אשכנז עונים 'אמן' גם על ברכות 'הא-ל הקדוש' ו'שומע תפילה'. ב) בקדיש יענה "אמן, יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא", ו'אמן' לאחר "דאמירן בעלמא" (משנ"ב). ויש נוהגים לענות על כל האמנים מתחילת הקדיש ועד "דאמירן בעלמא" (כה"ח). 'ברכו' יענה כרגיל. 'אשר יצר' יברך אחר תפילת שמונה עשרה. ואם קראו לו לעלות לתורה, למנהג יוצאי אשכנז יעלה. ג) אין הבדל בדין זה בין אם הוא נמצא באמצע הברכה והפרק, או בין ברכה לברכה ובין פרק לפרק. אבל לאחר שאמר "ברוך אתה ה'" של סיום הברכה ונותרו לו עוד מילים ספורות לחתימתה, לא יענה לשום דבר. וכן הדין כשאומר פסוק 'שמע ישראל' ו'ברוך שם', או כשסיים 'גאל ישראל' בתפילת שחרית, או כשנמצא בתפילת עמידה. עניית דברים שבקדושה לאחר תפילת עמידה – מותר לענות על כל הדברים שבקדושה.